תקסז

דז"א כמו רצון ותענוג וגם המדות כלולים במוחין והדבור במדות כמו בעת השינה שהוא כמו ענין הטרדא שהאדם טרוד בבחי' עצמו' ופנימי' חיות נפשו שאז אין נפנה לקוראו כלל וכלל כי שכלו ורצונו בטל ונכלל בעצמותו וגם מדותיו וכח הדבור כו', ולא נשאר באדם העליון רק בחי' קסטא דחיותא בחצוניו' האברים כו', וזהו הנק' תרדמ"ה ואז לקח אחת מצלעותיו דוקא לבנות בנין המל', והטעם הוא כי גם שבחי' העלא' הכחות אל עצמות הנפש הוא בחי' עליה גדולה להם שנתעלו למעלה בעצמו' הנפש אבל לגבי כלי הגוף ה"ז בחי' צמצום וקטנו' ביותר כמו רק קסטא דחיותא כו', וכך למעלה היה צ"ל בחי' צמצום גדול באורות עליונים בכלים דז"א שלא ישאר בכלי דז"א רק בחי' קטנו' האור והחיות כמו בשעת השינה כו', ואז יוכל להיות בנין הנוק' שהוא בחי' המל' מקור כל העולמות מאין ליש גמור כו', כי אם הי' מאיר מבחי' הארת מוחין דגדלות דז"א כמו עד"מ בהקיץ כו' שאור העצמו' מאיר בכל האברים והכלים כו', לא הי' יכול להיות בחי' צמצום ויריד' ההשפלה כ"כ מבחי' כלים ושמות דז"א בבחי' בנין המל' להיות ההמשכה מאין ליש, אך ע"י בחי' שינה אז לקח אחת מצלעותי"ו כו' שזהו ענין הנסירה כידוע וד"ל.

ובכ"ז יתפרש במ"ש נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, שצלם בדכורא שזהו בבחי' האורות דז"א מפני שהי' בבחי' שינה שהיא הקטנו' בכלים מפני בחי' ההתנשאות וההתכללות אל העצמות שזהו מצד בחי' האורות שבלא כלי' כנ"ל, וגם נעשה אותו כדמותינ"ו בבחי' הכלים שהוא בחי' הירידה וההמשכה שבא מבחי' כלים דאצי' כמו הנפנה לקוראו כו' שמזה בא ג"כ ענין בנין הנוק' בפרצוף שלם באו"כ מאחת מצלעותיו ע"י בחי' הנסירה כו', וזהו כדמותינ"ו בחי' דמות בנוק', וע"כ נק' המל' מראה דמות כו', וצ"ל בחי' עשי' זאת דצלם ודמות בבחי' ממוצע במדה ומשקל מטעם הנ"ל וד"ל.

ומעתה י"ל גם בבחי' עצמות המאציל ממש מהו בחי' צלם ודמות שבו, מאחר שאמר עצמות המאציל נעשה אדם דאצי' בצלמינ"ו כדמותינ"ו הרי בהכרח שגם במאציל עצמו יש בחי' צלם ודמות ואמר נעשה לאדם דאצי' שיהי' באותו צלם ודמות שבעצמות דוקא כו'. אך הנה זהו שרש ענין ובחי' השעשועי' שבעצמו' המאציל שהוא בבחי' רו"ש דוקא דהיינו בבחי' או"י ובחי' או"ח שזהו ענין שני המדרגות הנ"ל בבחי' ההתנשאות אל העצמות ובחי' הירידה וההמשכה למטה שהן ב' הפכים מן הקצה אל הקצה כנ"ל והוא הנק' בחי' צלם ודמות שבעצמו' המאציל וד"ל.