תלה

ונמשכה מן השכל בתחילתה, וכמ"כ אין ערך לגילוי הארת השכל והטעם שמלובש באור האהבה לגבי עצם אור השכל והטעם כמו שהוא טרם שנולד אהבה מחמתה כו' וד"ל.

אך הנה למעלה בשרפים דעולם הבריאה אין הענין כן אלא להיפוך ממש, דהיינו שבחי' ההשגה בשכל וטעם באלקות שמאיר עליהם מבחי' אימא דמקננא בכורסי' כנ"ל, הרי הוא בבחי' התגלות בתוקף גדול ובחי' התפעלות אהוי"ר בהתלהבות [גדולה] נכלל ובטל בהשגה [זו] כביטול מנה במאתיים לפי שמרוב תוקף התפעלות השכל נכלל ובטל בו התפעלות המדות ומכ"ש בחי' העסק בפ"מ כל היום בתמידי' בשיר וכה"ג כו' שבטל ונכלל בהתפעלות המדות, כי יש בכלל מאתים מנה וכידוע שזהו בחי' מוחי' דגדלות שבחי' חב"ד הוא העיקר ומקור הנגלה ובהם כלולי' חג"ת ובחג"ת כלולי' בחי' נה"י כו', אבל האופנים שהן בבחי' נה"י כנ"ל הרי שם הוא להיפוך ממש והוא שהתפעלות האופנים היינו בבחי' נה"י, ובחי' חב"ד וחג"ת בהעלם בבחי' נה"י ונק' בזוהר תלת גו תלת שהוא בחי' עיבור כמו עד"מ הוולד שראשו בין ברכיו כו'.

[ח] וביאור הדברים מובן ע"ד הנ"ל במשל שפע החסד בפ"מ שנמשך ונולד מן האהבה שבלב והאהבה נולדה מן השכל שיש כאן ב' העלמות א' העלם והסתלקות השכל בשעה שנולדה האהבה כנ"ל והב' הסתלקות והעלם האהבה בשעה שנולד העסק והעשי' כנ"ל באריכות ולא נשאר בגילוי רק מעשה החסד בפ"מ בלבד, ובחי' חג"ת שהוא התפעלות המדות בהעלם גדול בנה"י ובמדות השכל והטעם בהעלם כו' וה"ז כמו הולד שראשו בין ברכיו כו' וד"ל. וזהו הנק' בחי' עיבור שהוא תג"ת חב"ד בחג"ת וחג"ת בנה"י והוא בזמן הגלות כאשה עוברה כו' וכתיב בטרם תחיל ילדה (והוא כמו בחי' שינה וזה שכתוב עד יעבור כו' בימי עיבור), והנה זהו הנק' בחי' מוחי' דקטנות שהוא היפוך בחי' מוחי' דגדלות הנ"ל בשרפים דחב"ד עיקר וחג"ת ונה"י נכללי' בו כו' וד"ל. וזהו שבזמן הגלות נאמר משכני אחריך כו' וכתי' אחרי הוי' תלכו, שבנ"י בגלות הן בבחי' הקטנות