תקמד

רק בבחי' חכ' דאצי' שמאיר בחכ' דבריאה כי כל מברר צריך שיהי' כחו חזק מן המתברר, ע"כ אין בכח הנוקבא לברר אלא כח הדכר שהוא חזק מכח הנוקבא ע"כ מ"ד דדכורא מברר למ"ן דנוקבא כידוע, וכמ"כ כאן בבירור ההלכות להבדיל בין פנימי' וחיצוני' ולהוליד חדשות כו' ה"ז כמו בחי' מ"ד שמברר למ"ן, כי הלכות דתו' דבריאה היא בחי' נוקבא והבירור הוא בבחי' כח מ"ה דדכורא שהוא אור האצי' בבריאה, וע"כ יש בכחו להסיר כל קושיא ולהעמיד כל דבר על מכונו ולהוליד סברות חדשות, ואע"פ שאותן ההלכות הנולדים מצד כח הסברא והפלפול הן כמו שאר ההלכות מ"מ כח החכ' שהולידם מחדש יותר נעלה מבחי' החכ' שבטעמי שאר ההלכות, כי הרי הי' טעם החדש בהעלם תחילה וע"י כח מ"ה דאצי' דוקא יצא לאור מתוך החושך וההעלם משום דכל קושיא מסט' דקליפו' המסתיר ומצמצם כו', וכאשר אור ה[מ]אצי' מאיר שהוא בחי' ביטול [בתכלית] ההפשט[ה] מבחי' יש כו' כידוע אז לא יחשיך ויסתיר חושך דקליפו' כלל ויצא לאור כל העלם הטעם האמיתי שהוא בתכלית האמיתי נקודת המושכל לתכלית אמיתתו כו' וכמ"ש גם חושך לא יחשיך כו', ועיקר הטעם כנ"ל דכח מ"ה דאצי' דוקא הוא המברר להבדיל ולהוציא אור מתוך החושך כו' וד"ל. ובזה יובן מה שאמר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בפלפול דוקא שהוא מדריגה [הנ"ל] שנק' עיון להוציא דין חדש בבחי' בירורי נוג"ה שלא יסתירו הקושיא כלל והוא להוציא מן ההסתר והעלם הקליפות [לאור] כו' הכל ניתן למשה שהוא בחי' יסוד אבא מקור כל הבירורים דבחכ' אתברירו וכמ"ש בזהר דאתפשטותא דמשה בכל דרא [ודרא] בכל חכמי [הדור] ועיני העדה להיות להם כח מ"ה זה בנפשם בבחי' הבירורי' דנוג"ה בבחי' עיון ופלפול בתורה לחדש דינים רבים עפ"י המצא' סברות וטעמי' חדשים כו', והוא בחי' הארת חכ' דאצי' בחכ' דבריאה שרש חכמה דעיני העדה להיות להם כח זה ג"כ לברר וע"כ אמר דכבר הי' בשרש ומקור החכ' דבריאה כל מה שתלמיד en. ותיק ששרשו מחכ' דבריאה כו' וד"ל.

ובזה הנה יובן ג"כ מ"ש בזוהר על מארי תלמוד דאינון מארי קבלה, וזה פלא לכאורה דהא קבלה בבחי' האצי' והתלמוד בבריאה ומשנה ביצי' כו', וא"כ זה סותר למ"ש דהתלמוד בבריאה אחר שהתלמוד הוא בבחי' קבלה כו', אך הענין הוא דודאי התלמוד בבריאה והקבלה באצי', אמנם הנה יש ב' מדריגות באצי' הא'