תלד

ירדה למטה יותר מהתפלה וכן ענני כבוד שקיבלו אבנים וחיצים כו' לפי שהיו מבחי' [ה]מקיפי' שיורדים ומתלבשי' בחיצוני' יותר מבחי' אופנים כנ"ל וד"ל).

[ז] ואחר כל הנ"ל יש להבין שרש ענין ההפרש בין ענין בחי' השרפים לאופנים כנ"ל, דהנה מבואר למעלה בבחי' השרפים שנק' עומדים כו' בבחי' אור דיושר הנ"ל והוא בחי' הילוך האור בהדרגה מעליון לתחתון בחי' חב"ד חג"ת נה"י, וחב"ד למעלה מחג"ת כו' והכל בבחי' הגילוי רק שהולך בהדרגה דהיינו מבחי' התבוננות בהשגתם באלקו' דאור אימא מקננא בכורסי' כנ"ל שהוא אור אלקי' המאיר בגילוי עליהם מזה נולד אצלם אוי"ר בהתגלות בבחי' רשפי אש התלהבות גדולה, וע"כ נק' שרפים והוא בחי' חג"ת שנולד מחב"ד כו', ובחי' אוי"ר בגילוי מוליד לבחי' המעשה ו[ב]השתדלות בתמיד[ות] שנק' בחי' נה"י והוא תמידי' עבודתם למעלה בשירות ותשבחות למשוך אחרי ה' בעסק תמידי לא יפסיקו כלל, וה"ז עד"מ איש החסד שנולד החסד מצד השכל ואח"כ נולד המעשה והעסק בזה לילך ולהשתדל בטוב [ו]חסד זה בפו"מ והוא ג"כ בחי' חב"ד וחג"ת ונה"י כנ"ל בשרפים וד"ל.

אמנם הנה מובן במשל זה שאור זה הולך ומתמעט במיעוט אחר מיעוט שהרי עיקר ומקור הראשון הוא השכל והטעם אל האהבה, ומיד שנולדה האהבה נסתלק אור זה השכל, והטעם שהרי א"א שיאיר כל השכל והטעם בהתפעלות האהבה רק מעט מזעיר הימנה מאיר בה בלבד, וכמו"כ אחר התפעלות האהבה שנולד מזה החסד בפו"מ לילך [ו]להשתדל בעסק גמור בטובת זולתו בגופו ובממונו בתמידי' הרי נסתלק בשעת העסק בחסד בפ"מ עיקר פנימי' אור האהבה שבלב, וזה ברור שא"א שתבער האהבה באותו [ה]דבר שחפץ בו לעולם בלי הפסק שהרי במשך זמן תתקרר בודאי עד שיבא לידי שכחה לגמרי על אותו דבר האהוב לו, אך עכ"פ יוכל להשתדל בעסק החסד בפ"מ מפני כח אותה האהבה שהי' לו רק שהוא עושה בקרירות אבל חיות קצת יש בה מהארת אותה האהבה במעשה זו תמיד, וא"ל הי' בטל ממילא והי' רפיון ידים במעשה זו בתמידות, וא"כ הרי כבר נתעלם בעסק זה מהארת האהבה ומכ"ש הארת השכל והטעם ונק' נצח ענף החסד [בחי'] בדי ערבות שאין בהם טעם כו' רק הארה בעלמא בבחי' נצחון והסכם בלבד נשאר מאור המדה שבלב כו', ואין לה ערך לעצם התעוררות האהבה כמו שנולדה