תקמג

שלא הי' אצלם פלפול ע"ד הוי' דאביי ורבא כו'), אבל מדריגה הב' הוא בחי' העיון בפלפול שהוא עיקר התלמוד שהוא בחכ' שבמל' דבריאה ועיקר ענין הפלפול הוא להקשות קושיות וסתירות רבות בין ההלכות ולתרץ ולהעמיד כ"א בטעמו כמו ל"ק כו' [כמו ר"ל דמקשי] עד דממילא רווחא שמעתתא ברוב הפלפול ויצאו דינים חדשים לגמרי עי"ז כידוע, אך הנה יש להבין מה שאמרו דכל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש ניתן למשה כו' מאין יש כח בתלמיד לחדש ואם ניתן זה כבר למשה למה לא נתפרש בתורה או בקבלה כו' הלא הל"מ שבקבלה מעט הם כו', אבל הענין הוא דעיקר הפלפול הוא רק המצאת טעם וסברא חדשה באמיתי' טעם ההלכה שהי' טעם האמיתי' נעלם מתחילה מפני קושיות רבות המסתירות ומעלימות אמיתי' טעם ההלכה, [ומפני] הערבוביא [הגדולה] בסתירות רבות בין ההלכות עד שאחר ריבוי הפלפול נת[חדש] והוציאו לאור אמיתי' הטעם, ובהמצאות סברות חדשות לתרץ כל קושי' וסתירה, ויש כאן ב' דברים הא' בירור ההלכות שהוא להבדיל בין רע לטוב להסיר כל סיג ובלבול הקושי' ולהעמיד כל א' על שרשו, וה"ז כמו סלסול בשערות כמ"ש במ"א בפי' סלסל"ה כו', והב' המצאת הטעם החדש שממנו נולדו דינין חדשים לגמרי ותחילה הי' המצאת הטעם החדש [ותולדות הדינין החדשים] בהעלם מפני הסתר הקושיא ואח"כ יצא לאור en.כנ"ל, והיינו ענין המאמר דבחכ' אתברירו שיש כאן ב' דברים הנ"ל.

והנה לכאורה יש להבין בענין המצאת הטעם החדש, ותולדות הדינין החדשים מה יתרון מעלתם ומדריגתם משאר הדינים וההלכות הפסוקי' בטעמיהן בלי פלפול כלל שנק' הלכה ברורה כבר כנ"ל שנק' גרסא, הלא גם הם דינים וההלכות כמוהם ומה הפרש יש בין עיון לגירסא, אך הענין הוא משום דבחי' כח החכ' המ[ברר] בבחי' פלפול הוא יותר נעלה בשרשו מבחי' חכ' שבהלכות הברורות בטעמיהן גם שהן ג"כ מבחי' חכ' דמל' דבריא', אבל שרש בחי' חכ' המ[ברר] בבחי' פלפול [ו]להוציא דין חדש הוא בבחי' אצי' שבבריאה להיות ידוע שאין כח לברר רק בחי' דכר ולא בחי' נוקבא כו', וכמ"כ אין כח הבירור בפלפול