תלג

שבמקיף נעשה אור ומקור לתחתון בבחי' או"פ שבו כו', ודוגמא לדבר זה ממש מה שמצינו ביהושע שהי' מהלך נגד רוחו של כל א' [וא'] כו' והכניסם לארץ כו' משום דפני יהושע כפני לבנה ויכול כל השפעתו להתקבל בבנ"י גם מבחי' הפנימי' שבו, אבל פני משה כפני חמה ולא יכלו בנ"י לקבל ממנו רק מבחי' חיצוני' שבו שנתלבש ביהושע כמו אור החמה באור הלבנה, וכן בכל רב ותלמיד הרי כל פנימי' שבתלמיד יכול לבא בגילוי למקבלי' אבל מפנימי' השכל של המשפיע לא יוכלו המקבלי' לקבל, וכמו שא' לא קאי' איניש אדעתי' כו', וגם כאן מבחי' העגולי' להיותם במדריגה גבוה ביותר שהרי הם בחי' מח' הכללי' הנ"ל א"א שיאיר מהם כ"א בחי' הנפש בחי' אחרונה שבהם לפי שאור חיותם רב וגבוה מאד נעלה עד שמחי' את כל ההשתלשלות דיושר בהשוואה א' מראש לרגל כו' היא הנותנת שאין ההארה רק מבחי' חיצוני' שלהם שהוא בחי' נפש, משא"כ בחי' היושר להיות נמוך במדריגה שהרי הוא האור הבא למטה מטה בצמצום והתחלקות המדריגות במיעוט אחר מיעוט כדמיון מח' הפרטי' כו' ע"כ גם כל בחי' פנימי' שבו יוכל לבא בגילוי, וע"כ המשכת האור ביושר הוא בבחי' רוח וד"ל. ואמנם מובן ממילא שבחי' נפש דעיגולי' גבוהים מבחי' הרוח דיושר כי בחי' חיצונית שבעליון למעלה מבחי' פנימיות דתחתון וע"כ מבחי' חיצונית שבעליון נעשה בחי' מקיף לתחתון כמ"ש בע"ח (ועיקר הטעם הוא לפי שבחי' היושר שהוא בבחי' פרצוף אדם גימ' מ"ה הוא בחי' רוח האדם כו' ובחי' העגולי' שהן למעלה מבחי' התחלקות עדיין כנ"ל שהוא בבחי' נפש לבד ואדרבה מפני עוצם הרוממות מתלבש גם בבחי' האחרונה משא"כ במי שאינו גבוה כ"כ שאינו בא למטה במדריגה כ"כ כמ"ש במ"א וד"ל). וראי' לדבר זה מענין תורה ותפילה שהתו' נק' חיי עולם למעלה מהתפלה שנק' חיי שעה וע"כ התורה גם שמלובשת בענינים גשמיי' והתפלה היא בלב ומוח בהשגה רוחני' מ"מ שרש התו' גבוה יותר מפני שהוא נק' נובלות חכ' ש"מ, וע"כ גם חיצוני' שבה גבוה יותר מפנימי' דתפלה שנק' חיי שעה (וזהו כנ"ל דכל הגבוה [יותר] מתלבש יותר בחיצוני' וע"כ התו'