רצב

מבחי' שם מ"ה דמשה שבפנימי' יותר מכולם בלי גרעון אור כלל וכלל, שהרי הבע"ת חזק באופן הביטול עצמו להיו' סור מרע מפחדו מאלקי' כמו בגדול הדור בביטול פנימי שלו, וכן ע"ה ונשים וקטנים באמונתם הפשוטה חזקי' בביטול שלהם כו' וכמ"ש במ"א בענין הן ירא' ה' היא חכמ' בראש ובסוף דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן דירא' תתאה ירא למרוד בפ"מ היא ירא' עילא' דביטול במציא' דמ"ה דחכמה הפנימי' כו'), ולא עוד אלא כשירא' חטאו קודמ' לחכמתו חכמתו מתקיימ' ואם אין ירא' אין חכמ' כו', ומזה מובן עכ"פ דבבחי' מ"ה אין בריבוי en.ההשתלשלו' גרעון אור כלל וד"ל.

וכל זה מצד בחי' אי"ן ומ"ה דגם ברוב השתלשלות שלו במיעוט וצמצום לא יוגרע אורו משום דבר המסתיר עד שגם בנפש החוטא' שנטמא' בתכלית הטומא' תאיר אור הביטול דבחי' מ"ה לעוררו בתשו' שלימה. וכמ"כ יובן שיכול להיות אימה ופחד אלקי' גם בק"נ ובהיכלו' הטומא' כו' וכמו בלעם שא' לא אוכל כו', וזהו יראו מה' כל הארץ וכן מי לא יראך מלך הגוים כו' יראה זו היא בבחי' הביטול דשם מ"ה למעלה מן ההשג' והטעם דוקא שנמשך עד למטה מטה בלי גרעון אור שלא להיות בבחי' פירוד לעולם כו'. והגם שיש לכל בריא' חומר וצורה והחומר מד"י גשמיי' או רוחניי' מחשיך ומסתיר על הצורה להיו' בבחי' יש וגסות היפך הביטול, מ"מ אינו מחשיך כלל לבחי' אור דבחי' מ"ה שמאיר בו להיותו למעלה מכלי השגתו בבחי' הגבהה והתנשאו' והפלא' מערכו ובתכלית ההפשטה מן הגשם שבו ע"כ גם חומר גופו יתבטל מזה כו'. וראי' מן הגלגלי' שכלולי' מחומר וצורה כידוע והרי חומר הגלגל משתחוה בסיבובו כו' שאינו מחשיך כלל על בחי' הביטול דמ"ה שבו מטעם הנ"ל, וכן כל מלאך ושר שגם שיש לו חומר גופני מאמ"ר גשמי או רוחני אינו מסתיר לו על בחי' הביטול שלו אדרבה גם הוא en.יבוטל (וכמו שמש בגבעון דום כשפסק הצורה לומר שירה כידוע).

אבל הנה מבחי' שם ב"ן שבכל הנבראי' כשיורד ומשתלשל למטה מטה יבא מזה בחי' הפירוד לפרקי' כנ"ל. והטעם הוא לפי שבחי' ב"ן הוא מה שאור אלקי