רנא

מ"מ אינו ניזוז כלל מזה, ומזה יראה שכל מהות נפשו נתקשרה ברע המקיפו וא"א לו להתברר גם ביסורי גיהנם עד שימאס בחייו ויצטער מזה ואזי יבקש שתשוב נפשו ורוחו אל האלקי' אשר נתנה ממש וימאס בכל חיי רוחני וגשמי ומזה גופא נעשה בחי' איבוד מהות הרע הנדבק במהות נפשו העצמי כו' וד"ל. וזהו שריפת הפרה עד שנעשה אפר (וכמאמר נשמתו נשרפת ונעשית אפר).

נוסח א'

וכמו"כ בחי' ג"ע נעשה ממעשה איש וכל חיי העוה"ב הוא משכר המצות מעשיות מעצמיות האדם כי מאתו לא תצא הרעות והטוב פי' כי השכר והעונש אינו בדרך התפעלות ונקמה כמו במלך בו"ד כשהעבד עושה רצונו יגמול אתו טוב וכשיעשה נגד רצונו יתפעל מאד ומייסר אותו בדרך נקמה כו', ובאלקות אינו שייך כ"ז כי במלך בו"ד שייך התפעלות כי העבד הוא ערכו מין אדם כמוהו כי אנו רואים שהזבוב מצד שאינו ערכו לא יתפעל המלך ממנו כמ"ש שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך, אף שגם הזבוב הוא בריאה יש מאין כמו המלך וד"ל. ומכ"ש וקו"ח באלקות שהאדם אינו ערכו ריבוא רבבות יותר מאין