תקמב

מהראוי שיהי' הדין שכיח ויבא במציאות בבחי' כלי גמור, מאחר שיש לדין זה שרש בבחי' חכ' דאצי' בהכרח שימצא בחי' כלי לזה בבחי' השתלשלות אור וכלי כו', כמו שבהכרח להמצא בחי' כלי לה[ש]ראת אור חכ' דבריאה ביצי' ודיצי' בעשי', אלא ודאי מוכרח מזה לומר דבחי' חכ' דבי"ע אינו רק בחי' לבוש נפרד שאינו מערך דערך לח"ע כו', רק מפני שגם בחי' הלבוש הוא בא בחיתוך מדה לפי מדת האברים כנ"ל, ע"כ בהכרח שלפי אופן הדיני' וההלכות דתו' דבריאה כך הוא אופן הדינין וההלכות דתו' דאצי' כנ"ל, וא"כ לפי זה אין צ"ל הכרח שימצא בחי' כלי גמור לדרוש הדין והלכות דתורה דאצי' בבי"ע מאחר שאינו אלא בחי' לבוש [נפרד], ומפני שגם הלבוש בא במדה ע"כ א"צ רק שיהי' בחי' השגה בשכל לאותו הדין וההלכה דאצי' אעפ"י שלא ימצא במציאות כלי כדי שיהי' בחי' לבוש [לבד בבחי' ח"ע]. וזהו שא[רז"ל] דרוש וקבל שכר פי' שא"א שיבא הדבר במציאות דרוש אותו בבחי' השגה שכלית שלו, דהיינו אם הי' אפשר להיות במציאו' ענין כך וכך הי' הדין כך וכך אעפ"י שלא יארע דבר זה לעולם דרוש וקבל שכר כאילו הייתה דורש בדבר שהי' בא בבחי' כלי גמור, כי קיבול השכר הוא בבחי' האצי' שאין בי"ע בחי' כלי לגבי' כו', רק בחי' לבוש בלבד ובחי' לבוש א"צ שיהי' בבחי' כלי גמור רק לפי אופן המדה בלבד דהיינו כדי שיוכל אור ח"ע דאצי' להתלבש בו בלבד כו' ומטעם הנ"ל וד"ל.

והנה מה שאמר דהתלמוד בבריאה דהיינו בחי' חכמה של בע"ג דצח"ם דבי"ע בכללות כו' יש בזה ב' מדריגות עיון וגרסא, דהנה ב' מצות הן מצות עיון במחשבה כמ"ש והגית בו כו' ומצות קריאה בדיבור [כמ"ש] ודברת בם כו' ושניהם בתושב"כ, וכמ"כ בתור' שבע"פ שנק' תלמוד יש [ג"כ] ב' מדריגות עיון וגירסא, והענין הוא כידוע שהגירסא הוא לימוד המשניות וההלכות הפסוקות בלי פלפול כלל וכלל רק הלכה ברורה בטעמה דוקא ולא כדין המשנה שאינו אלא דין והלכה כך וכך כשר כך וכך פסול בלא נתינת טעם לדבר כלל, רק פסקן של דברים בלבד והוא רק בחי' המדות כשר ופסול חייב זכאי וכו', וזהו שאומר המשנה ביצי' פי' בבחי' המדות דיצי', אבל התלמוד בבריאה פי' בבחי' הטעם והמוחין למדות דהיינו [כל] בחי' טעמי ההלכות למה כך כשר וכך פסול וכמו שמבואר בתלמוד טעם דין המשנה מ"ט דר' פלוני אמר קרא כו', אך אעפ"י שהוא בבחי' טעמים ששרשו בבריאה מ"מ אין זה רק בחי' גרסא לגרוס ההלכות פסוקות ברורות בטעמיהן וא"צ בירור כלל כי כבר הובררו כל הצורך (וכמו הזוגו' לפני ב"ש וב"ה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.