ערב

ולהבין יותר מה שיש כמה אנשים יראי אלקים שמצטערים על חורבן ביהמ"ק [ולמה צריכים] הלא די באחד (משום אם לא בריתי כנ"ל) [בסוד כל העולם לא נברא אלא בשביל זה כו']. הענין הוא כמ"ש בלקו"א שיש ס"ר נשמות ולכל נשמה שייך חלק א' מס"ר בעולם (וזהו בד"כ, ובד"פ נחלק כל חלק לס"ר כנגד ס"ר ניצוצות שבכל נשמה כמבואר לעיל באריכות), ואם יש איזה קטרוג על איזה נשמה שיסתלק כל רצונו ית' מאתו מחמת העונות כנ"ל והחלק בעולם השייך לה יאבד, אזי לוקחים ניצוץ א' מהנשמה ההיא לראות אם יש רעו"ד בחלקו כנ"ל לומר עליו את האלקים ירא כו' כי כל העולם השייך לנשמתו לא נברא אלא בשביל זה (והצער והיסורין הוא למרק עונותיו שעשה), והכל לפ"ע העונות, אך יש שנבדק בנסיון בביתו ויש שגוזרין עליו מלמע' שיבדק בידיהם דוקא (לפי שצריכים שיעבור בן ישראל בעת מלחמה או שום סיבה אחרת במדבריות או במקומות אחרים בארץ לא זרועה ולא ישב אדם שם לטהר אותו האויר חוץ לארץ כמבו' במ"א, וזה הטעם [הוא] ג"כ שצריכים לאיש שלא נתברר [גם] בידיהם ונשאר כמו שהוא רק כיון שלא המיר דתו יכול לטהר את האויר [שעובר] שם כידוע), ועל פרטי פרטיות אלה הדברים נא' בהדי כבשא דרחמנא למה לך. ואף דגם בעת החורבן הי' כמה וכמה צדיקים ומ"מ נסתלקו קס"א מצות ולא נשארו בשבילם, היינו דמשום אם לא בריתי [משום מאמר דכל העולם לא נברא כו'] נשארו פ"ז מצות [בשבילם] אבל עתה בעוה"ר שנעשה קטרוג גדול שיבטלו גם הפ"ז מצות והעולם יחרב משום אם לא בריתי כו' לכן כדאי הוא זה [שמצטער ברעוד"ל] שלא יחרב העולם על ידו [שעליו נאמר] כל העולם לא נברא אלא בשביל זה

כנ"ל וד"ל.

ולהבין הענין מה שיש שלא הי' ממיר דתו לעולמים אם הי' בין ישראל, וביניהם הוא ממיר א"ע, למה צ"ל כן (ואעפ"כ לא יתגבר הקטרוג לאמר הוברר הדבר שלא הי' לו רעו"ד [מקודם] במצות שעשה, כיון שיש א' מהנשמות יר"ש כנ"ל אף שיהיו אלף מומרים לא יתבטלו הפ"ז מצות שכדאי שיתקיים כל העולם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.