רלב

שבדעת ות"ת ונו"ה להיות השפע יוצא ברור רק כפי הצורך למקבל דוקא (בל"א אושגישטיליערעט כו'), ולפי שהי' טורח ויגיעה כ"כ במונעי' ומנגדי' רבים רק למען הביא השפע לידי גמר באופן הטוב למקבל דוקא לכך בהגיע השפע סמוך לגמרי דוקא אז יתלהב ביותר התשוקה שתבא לידי גמר במקבל השפע, כי לזאת נשא את נפשו נושא משך הזרע בכמה טרחות ויגיעות במנגדי' והפכיי', ואם לא הי' בחי' מזיגו' והתכללו' מדבר והיפוכו כ"כ בדעת ות"ת ונו"ה עד בוא השפע בגמר בבחי' יסוד לא הי' להב התשוקה כ"כ בבחי' יסוד לגמור בחיש ומהר כ"כ כנ"ל, רק דוקא ע"י שהי' כמה מונע"י' ומנגד"י' רק בשביל סוף וגמר שיהא עצהיו"ט כו' ע"כ לבסוף כשגמ"ר בכ"י טו"ב כו' אז תתגבר [כח] התשוקה לגמור הדבר בחיש ומהר למקבל כו', וכמו עד"מ כשהמים הולכי' ברחבה ובמרוצה ומעכבי' אותה במסך בכמה מקומו' באופני' שונים בכדי שיומשך במקום מיוחד, הרי כשמסירי' המסך באותו המקום המיוחד יוצאי' בשטף ורעש גדול, כי עיכובי' שונים שעיכבוה בהילוכן הוא הגורם השטף בכלות שפע המים במקום נקב מיוחד כמו בחללי בנין הגשר וכידוע, וכך בזיווג גשמי שהטפה מתעכ"ב במוח ובחו"ט [השדרה] ומכ"ש בתרין ביעין לבשל כו', אשר כל זה הוא רק למען הביא שפע זרע שתהי' ראוי' למקבל להוליד ולד, אשר ע"כ בכלות הטפה ביסוד שם הוא דוקא להב התשוקה ביותר לכך יוצאת בחיש ומהר במרוצה גדולה אשר מורה כחץ ואז ראוי' להוליד וא"ל לא תוליד כו' (וכמו החץ כל מה שיעכבוה יותר בנסוג אחור כלפי גופו או למטה בארץ כן יהי' ערך הוראת החץ בגובה ולמרחוק יותר כו'), וכן בענין השלמת הבנין שתכסוף וגם כלתה נפשו להעמדת החלונות והפתחי' כדי שישב מהר כו', כי לזאת נשא את נפשו ביגיעות העסק בבחי' ישוב הדעת דבר והיפוכו איך לעשות הבנין כך ולא כך כו', ע"כ לא הי' עיקר הלהב באמצע העסק כלל רק בסמוך לגמרו דוקא כנ"ל מטעם הנ"ל. ובזה מתורץ הקושיא דלעיל ממרוצת המים שבדרך עקלתון יחלש כו' דאדרבה ממניעות ועיכובי' שיחוש מחמתן הוא הנותן כח הלהב הגדול כשיופסקו המונעי' ויתגלה השפע לחוץ שלזה הי' עיקר המכוון בתחלה כו' וכמו חום השמש המכה בארץ וכה"ג וד"ל. והנמשל מכל זה יובן למעלה במ"ש ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבי' עליו דוקא בגמר וסוף ההשפעה לכל הנצבי' עליו שאז לא נשאר רק כפי השפע של המקבל שם דוקא מתגבר להב התשוקה הגדולה לגמו"ר השפעתו וע"כ לא יכול להתאפק כלל כו' וד"ל.

(ה) ובכל זה יובן ענין אחד והוא אשר בכל מקום בדברי רז"ל נז' בשיעור המלאכי' לשון מהלך ת"ק שנה למה דוקא ת"ק שנה ולא ת"ר שנה כו', אך הענין הוא לפי שאין בנבראי' רק התכללות מה' מדריגו' שעד בחי' יסוד ולא