תקסג

השתל' דיש מיש בהכרח שישאר העלול בבחי' יש נפרד לעצמו באופן שיש לו מציאות וקיום מהות בפ"ע כאלו אין לו מקור השופע עליו כלל אע"פ שבאמת מקבל כל רגע ממקורו שהוא העילה, וכמו דוגמת התפוח והעשב שגדלי' מכח הצומח הרוחני כנ"ל שזהו מיש מיש ליש, מיש רוחני ליש גשמי כנ"ל באריכות, הנה אנו רואים דאע"פ שבכל רגע מתגדל וצומח התפוח והעשב מן כח הצומח הרוחני ואם יופסק כח הצמיחה זו לא יצמיחו עוד וא"כ כל רגע שופע הכח הצומח מיש ליש כו', אעפ"כ [הרי] התפוח והעשב נראי' לעין במהות ומציאות יש נפרד ממקורם ודבר בפ"ע כאלו אין להם מקור המגדלן כלל וכלל, וראי' לזה שהרי אם יכרתו התפוח והעשב מכח הצומח שבארץ יש להם קיום במציאותן ומהותן רק שלא יצמחו עוד אבל מהותם נשאר בקיום עולם לא ירקבו ולא יכלו, וכך הוא גם בכל המשכ' רוחני' שהוא בבחי' עו"ע כמו המזלות שמקבלים מהאופנים וכה"ג בבחי' יש מיש כנ"ל שגם שמקבלים תמיד אור שפעם מ"מ הם בבחי' יש נפרד לעצמם עד שגם בהפסקת אור השפע מעליהם יתקיימו רק שאין להם תוספת חיות עוד כו', וכה"ג עד רום המעלות בכל ההשתל' דעו"ע בבחי' יש מיש לפי שהתהוות הזאת דיש מיש מאחר שהוא ממהות למהות הרי גם המוליד [ו]המשפיע הוא בחי' מהות דבר מה והמשכתו באה להיות בבחי' מהות אחר רק שהוא בא מן הרוחני אל הגשם וכה"ג, א"כ יהי' גם הנולד והמתהוה בחי' מהות נפרד לעצמו, וזהו הכלל גדול ואמיתי בכל התהוות מהות ממהות יהי' גם המתהוה מהות בפ"ע מאחר שיש בחי' מהוה הרי יש בחי' מתהוה במציאות לעצמו כו', והן ב' דברים נפרדים מהוה ומתהוה כו' וד"ל.

וזהו כל עיקר טעות הפלסופים וגם המקובלים הראשונים שדימו לומר בכל ההשתל' שהוא בבחי' עו"ע יש מיש שהוא ממהות למהות כו', אבל באמת אין זה רק בהשתלשלו' דג' עולמות דבי"ע כנ"ל, אבל מבחי' האצי' לבריאה אין ההמשכה ממהות למהות מיש ליש אלא מאין ליש כנ"ל, והוא כמו קריאת אותיות השמות שהרי אם יפסיק הקורא מלקרות הרי אז אין לאותיות השם שייכות כלל לנפש האדם עד שיוכל לשכוח על שמו לגמרי וא"כ כאשר יקראהו זולתו בשמו אין זה המשכ' עצמיו' ומהות דבר מה מן הנפש אלא רק בחי' התפשטות והטיית הנפש ע"י אותיות השם כו', וא"כ יובן ג"כ למעלה שאם יופסק בחי' קריאו' אותיות דשמות דע"ב ס"ג כו' אין זה שייך כלל לגבי עצמות אור האצי' כמו כאשר אין קורא בשמך שאין צריך לשם כלל כו', ולפ"ז הרי בהכרח שצ"ל בחי' המשכו' קריא' אותיות ושמות דאצי' תמיד בבריאה שאם יופסק אפי' [רגע] אין לעולם הבריאה מציאות וקיום כלל, שאם הי' השפעת האצי' לבריאה מיש ליש שנק' בחי'