תקמא

בחי' חכ' דאצי' מתפשט שם, והטעם הוא כמ"ש במ"א שבחי' החכ' הוא כ"ח מ"ה בחי' הביטול האמיתי והוא ראשית הכלי להשראת האור כו' דא"ס כו', אבל כשקליפו' מקבלים שהן בחי' יש ודבר מה היפוך הביטול כו' כמ"ש א' זלע"ז עשה האלקי' ע"כ ממילא מסתלק אור כח מ"ה דחכ' משם כי הביטול והתפשטות הישות הם ב' הפכיים ממש כו', וענין ראיית הכהן ששרשו מחסדי' דאבא לנגע הוא בחי' בירור דחכ' ע"כ תלוי במראה עיני הכהן כו' ואם צריכה הסגר ז' ימים, ו[כ]כל משפטי דיני הנגעים למטה כך הוא למעלה ג"כ בבחי' האצי' עד"ז ממש רק שבבי"ע הוא מדבר בבחי' נגעי בנ"א שהן בבחי' גבול ויניקות הקליפות מהם הוא בחי' רע גמור אבל באצי' הוא בבחי' אור וחיות אלוקי ממש שבכלים ושמות עליונים כנ"ל, וענין העדר האור בכלי ושם העליון אינו בחי' יניקה לרע גמור רק שמזה מסתעף שרש ומקור להיות השפעה לחצונים בבי"ע כמ"ש בע"ח דמעמד הקליפות הוא בבי"ע אבל באצי' נאמר לא יגורך רע כו' וד"ל.

ולפ"ז יובן ג"כ שא"א לומר שבחי' חכ' דבריאה בדין זה דבהרת הוא בחי' כלי לחכ' שבדין בהרת שבבחי' האצי' מאחר שאין ערוך ב[י]ניהם כלל כנ"ל, ובפרט להיות כמו בחי' כלי לאור ממש כמו שדין בהרת שביצי' הוא בחי' כלי לדין בהרת שבבריאה כי מבחי' אור דחכ' דבריאה נעשה מקור לחכ' דיצי' בדרך השתלשלות עו"ע כנ"ל, משא"כ מאצי' לבריאה שאין ערוך ב[י]ניהם כלל רק ההשפעה באה מאצי' לבריאה בבחי' לבוש נפרד וכמ"ש עוט"ה או"ר כשלמ"ה בחי' אור דחכ' דתורה דאצי' נמשך בבחי' לבוש כשלמה לנשמות שבג"ע דבריאה כו', וכך בכל דיני הלכות שבתו' שנמשכים מאצי' לבריאה כו', ובכ"ז יובן במה שמצינו כמה הלכות בגמ' שא"א שיהי' במציאות הטבע כלל אך אמרי' דרוש וקבל שכר כידוע, וזהו פלא לכאורה אם א"א שיבוא הדבר במציאות [הטבע] מאי דרוש איכא, הלא אין חכ' שבתו' רק בבחי' אור וכלי דוקא, אך הענין הוא דבאמת מדבר זה יש מופת וראי' חזקה לענין הנ"ל דבחי' חכ' שבבי"ע אינה בחי' כלי ומעבר לבחי' חכ' דתו' דאצי' אלא רק בחי' לבוש נפרד, שאם הי' בבחי' כלי גמור הרי הי'