תטו

חבירו בגיהנם כו', וכמשל האיברי' שכל א' נק' משפיע ומקבל כי מתכללי' זע"ז, א"כ יש אחיזה לרשע עם הצדיק דהיינו שהצדיק מקבל חלק הטוב שברשע בג"ע ולהיפך [הרשע נוטל חלק] הרע שבצדיק בגיהנם וניתתקן על ידי זה (וכמ"ש במ"א בענין מוריד שאול ויעל כו', אך מ"ש ביחזקאל נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ימלטו כו' הרי לכאורה אין חיבור [לצדיק ורשע היינו] ביחידים שבדור כמו נח בדורו כו', ואדרבה ראי' להיפך ממה שאמרו צדיק נתפס בעון הדור וכמ"ש הצדיק אבד לדורו אבד כו'), וז"ש ז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה["ב אפי' רשע ורע לו] ע"י שנמצא בו קצת טוב במעשה המצות, שהרי אפי' פושעי ישראל מלאי' מצות כרימון ולכך נא' ועמך כולם צדיקים כו' (ולכך א' במדרש ע"פ אספו לי חסידי כו' אלו פושעי ישראל הנקראי' בשם חסידים, והוא מטעם הנ"ל בענין כל ישראל ערבים זה בזה מאחר שהמה בציור קומה שהחסידי' וצדיקי' מקבלי' מן הטוב שברשעי' ואז נק' בשם חסידי' או צדיקי' וכמ"ש ועמך כולם צדיקי'), וכתיב כולך יפה רעייתי מו"ם אין בך והגם שע"י מעשה הרשעי' נפגם הרבה איברי' מ"מ ע"י תשובה ומע"ט נמשך רפואה ושלימו' להשלים כל פגם כו' מצד קצת חלק הטוב שברשע שמתאחד בטוב הגדול שבצדיקי', משא"כ אם הי' כולו רע אין לו תקוה ורפואה כלל כבשר המת, כמ"ש על רשע גמור לא אחפוץ במות המת מ"ת מעיקרו כו', ואז אין לצדיקי' מה לקבל טוב מן הרשעים אלא רק איבודם זהו תיקונם כמשל העלוקה כו', וזה יהי' לע"ל שיהי' תכלית הבירור בעה"ד טו"ר עד שלא ישאר ברע שום תערוב' טוב אפי' בחלק א' מאלפי אלפי' רבבו' כו', ולכך איתא בר"מ דלע"ל דאילנא דטו"ר יתעבר מעלמא כו' לא יצטרכו ת"ח לקבל מע"ה כי יהיו מובדלי' זה מזה בתכלית הקצה כו', אבל עכשיו בזמן הבירור דעה"ד טו"ר שעדיין נמצא קצת תערובת טוב ברע ורע בטוב יש בצדיקי' ורשעי' בחי' חיבור והתכללו'