תקסב

והנמשל מכ"ז יובן למעלה ג"כ בבחי' הארת אור האצי' בבריאה שהוא רק ע"י בחי' אותיות ושמות בלבד שזהו הנק' מאין ליש כנ"ל, דהנה מאחר שע"ס דאצי' נק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהות כלל כנ"ל להיותו בבחי' אין האמיתי כו' א"כ א"א לו' שנמשך משם בחי' המשכ' והשפע' ממש בבחי' מהות ומציאו' דבר מה כו', אלא בחי' ההמשכה וההארה מאצי' לבריאה רק כמו קריאת אותיות השם בלבד כשקוראי' לאדם בשמו כנ"ל שאיו באותיות הללו בחי' המשכה עצמי' מעצומ"ה הנפש כלל כי לעצמו א"צ שם כלל כנ"ל, וכמו הכלי בלא בית יד שאין זה גירעון בעצמה כלל, רק מה שע"י בחי' אותיות השם נפנה לקוראיו מזה יש הוראה שיש קצת אור מן הנפש מלובש בהם, אבל אין זה רק בשביל בחי' התפשטו' והטיי' אור הנפש לזולת[ה] בלבד ואין זה שייך לגבי עצמות[ה] כלל כמו הב"י כו' כנ"ל, וכך בחי' המשכ' אור האצי' נמשל לבחי' קריאת שם בלבד, שבקריאה זו בשם יש קצת אור האצי' מלובש בו וכמ"ש לכל אשר יקראוהו כו', כי ע"ס דאצי' נק' רזא דשמא קדישא כו' והוא בחי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, דחו"ב דאצי' מלובשי' בב' שמות הללו דע"ב ס"ג ומדות בשם מ"ה ובחי' המל' בשם ב"ן כידוע, והרי כשצריך להיו' בחי' המשכ' מאצי' לבריאה מזכירים וקוראים בשם א' משמות הללו והוא שם הוי"ה במלוי יודי"ן או ההי"ן כו', ובזה בחי' עצמו' המאציל דע"ס דאצי' עצמן נפנה לקוראין בשמות הללו ונמשך על ידי בחי' שמות הללו בבריאה וכמו בש"ע שמכווני' בשם הוי' שבכל ברכה להמשיך אור מאצי' לבי"ע כמו בא"י רופא חולי כו' שזהו שם הוי"ה בניקוד סגו"ל דוקא ואז נמשך מבחי' שם זה בבי"ע לרפאות שהרפואה בבחי' הת"ת, וכן השיבנו בבחי' שם הוי' בניקוד צר"י וכה"ג, וכמארז"ל מפני מה ישראל צועקי' ואינם נעני' מפני כשקוראי' אין קוראי' בשם כו' ובחי' המשכ' קריא' שמו' דאצי' בבי"ע ה"ז כמו כשקוראי' לאדם שהוא רק בחי' התפשטות והטיי' נפשו וכן כמו התפשטות הכלי ע"י הבית יד, ולא שהן ממהות אורות דאצי' עצמן שהן מיוחדים בעצמות המאציל ונק' ע"ס בלי מ"ה כנ"ל וד"ל.

והנה יש עוד הפרש בין בחי' [ה]השתלשלות דיש מיש שנק' עו"ע ובין בחי' [ה]השתלשלות דמאין ליש שזהו כמו קריאת שמות הנ"ל. דהנה בבחי'