תקמ

דאדם הוא בצלם אלקים ע"כ במקום ההוא נסתלק אור וחיות האלקי' שבאבר ההוא בנפשו האלקי' והיינו ענין סגירותא שנסגר הכלי שהוא האבר בלי יכנס בו האור והחיות שבדם הוא הנפש כו' מפני שכבר המשיך החיות לקליפות ואין בחי' הקדושה שורה במקום ההוא במקום טומאה וע"כ נק' הנגע סגירו דנהורא עילאה שהוא בחי' אור אבא כי בחכ' שבנפש האלקי שורה בחי' אלקי' והדם הוא הנפש הוא מבחי' גבורות דאימא שנמשך בשס"ה גידין להחיות האברים כידוע בענין אד"ם א' דם בחי' אל"ף דחכמה שמלובש בבינה הוא חיות הדם כו' וכשיש קילקול בדמים שהוא חיות הנפש באברים אזי מסתלק אור החכ' במקום קילקול דם הזה, en. וזהו שנק' סגירו דנהורא עילאה כו' כמ"ש במ"א וד"ל.

וכמ"כ יובן למעלה דכמו שלמטה נק' נגעי בנ"א בחי' יניקה לקליפות למעלה בעולמו' הרוחני' ג"כ בחי' העדר קבלת הכלי לבחי' האור וחיות כאשר י[וסגר] איזה כלי בנ[ב]רא מלקבל אור וחיות המהווה ומחי' אותם נק' סגירותא כו' ונק' נגעי בנ"א למעלה כידוע דאנשים מט"ט וסנד"ל ובני אדם אנפי זוטרי וכמ"ש ופני אדם לארבעתן כו', וכך יובן למעלה מעלה בעולם היצי' ובעולם הבריאה יש שם ג"כ כל דיני הנגעים בבחי' הרוחני' דאדם שביצי' ובריאה אך בחי' אדם דאצי' ג"כ יש בו בחי' נגע כמ"ש אדם כי יהי' בעור בשרו כו', אך בבחי' האצי' הוא בחי' העדר קבלת הכלי לאורו' העליונים דבינה דאצי' שהוא בבחי' דם הוא הנפש המתפשט בבחי' אברים דז"א שנק' אד"ם א' דם מבחי' אבא ואימא כנ"ל, והוא בחי' שם אהי' בריבוע כו' בגי' דם, וע"כ נק' הבינה אלקי' חיים ואור החכ' נק' חי"י החיים שהוא מקור החיים דדם דבינה כו', ובחי' הסתלקות אור באבר א' דז"א נק' סגירו דנהורא עילאה באדם דאצי' דהיינו באיזה שם [ו]צירוף דכלים דז"א כו' שנסתלק משם בחי' השפעת אור אבא נק' בחי' נגעי דאדם דלעילא והיינו אדם כי יהי' בעור בשרו כו', והוא בא מחמת סיבת יניקת החיצונים בבי"ע מבחי' אחוריים וחצוניות הכלים דז"א שנק' עור בשרו כו' ע"כ [בה]סתלק אור אבא באותו האבר והכלי ואין