י

מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום השקט ובטח, זה קאי על בחי' נה"י דאצי' היינו [צמצום] בחי' אלקות עצמו להחיות נבראים ולזה נאמר בו לשון השקט ובטח, כי ענין בטח הוא יושב בטח לבדו ואין לו שום ענין עם כל וכמו שנאמר ביהושע על עיר ליש שיושבת בטח אין לה דבר, והיינו שמופרשת ומובדלת לעצמה ואין לה שום צורך עסק עם שום אדם, וכאן מדבר על בחי' האלקות שלהחיות הנבראים איך שהוא בבחי' אצי' עדיין שנחשב לבחי' עצמות אלקות ממש מובדלת עדיין מערך בחי' חיות הנבראים.

מנוחה שלימה שאתה רוצה בה. הנה זה מדבר בבחי' ומדריגה היותר נעלה מכל ד' מדריגות הנ"ל ולזאת נק' מנוחה שלימה היינו בחי' שלימותא דכולא שאתה מעצמותו רוצה בה בפנימיות רצונו העצמי, וזהו שאתה כי תיבת שאתה הוא חיבור מב' הפכים יחד, כי אתה הוא בחי' החסד איך שהוא נקרא בשם חסד כבר בבחי' קו והשי"ן הוא בחי' היחוד והתכללות הג' קוין כאחד כציור השי"ן שהוא חיבור ג' קוין. והיינו יחוד וביטול הג' קוין איך שהם מיוחדים בתכלית עצמיות הא"ס, אך מחמת שבתיבת שאתה נאמרו כאחד בחי' אתה הוא בחי' גילוי החסד בבחי' קוין והשי"ן הוא בחי' יחוד הקוין בהתכללותם שהם ב' הפכים ונאמרו כאחד מוכרח לומר שיש בחי' ומדריגה אשר לגבי שם בחי' יחוד הקוין וגילוי הקוין בהשואה א' ממש והיינו בחי' שלימותא דכולא ממש כו'.

והנה גם זה יכירו וידעו שהם בחי' הנשמות בגופים דוקא כי מאתך היא מנוחתם היינו מנוחתם דשבת שבעשי' דוקא מאתך היא מאתך ממש ודווקא במצות שבת, וכידוע שבמצות שבת אין שום הפרש בין גדולי עולם לקטני ההמון ממש, והטעם הוא כי מצות שבת הוא שביתה ממלאכה ובורר אסור בגשמיות וברוחניות, וכמו"כ בנפש עצמה נאסר עבודת מלאכה, ועבודת הנפש היא במוח ולב בעשי' ועיקר המצוה היא במנוחת הנפש בעצמותה בבחי' יחידה שלמעלה מבחי' הגילוי במוח ולב. ולזאת הושווה במצוה זו צדיקים הגדולים שעבודתם בעונג וכוונת המוח והלב בתכלית עם פחותי ההמון אבל מצות שבת היא בבחי' שביתה ממלאכה זו כ"א בעצמות הנפש [עצמה] בבחי' יחידה ובבחי' יחידה [עצמה] שווין הכל ממש, ולזאת אף שבגילוי המצוה בודאי צדיקים הגדולים מקבלים