תקסא

כל עצמותו לגבי הקוראו באותיו' שמו, וזהו כמו דבר פלא לכאורה שהרי בודאי לא יש בחי' אור וחיות מעצם נפשו באותיות שמו כלל וכלל גם לא חיות מצומצם כחיות השערות וצפרני' כי בלא שם כלל יוכל לחיות ממש , וגם כשיש לו שם כשיושב לבדו ואין מי שיקראנו בשמו א"צ לשמו כלל ויוכל לשכוח שיש לו שם לגמרי כי א"צ לשמו רק שעי"ז יוכל זולתו לקרוא אותו ויהי' במה להתפס אצל זולתו שאם אין לו שם אין לזולתו במה לתפוס בו מרחוק כ"א מקרוב שיתפסנו בגופו, אך ע"י השם כשקוראו נתפס בו והולך אליו כאלו תופסו בידו ובגופו, אבל לגבי עצם האדם אין שמו שייך אליו כלל כי א"צ לקרוא א"ע ולא ירגיש בעצמו שום ענין הפרש בין כשיש לו שם או אין לו שם כי השם לא מעלה ולא מוריד כלל לגבי עצמותו. אך א"כ זהו דבר פלא מה שאנו רואי' שע"י קריאת השם כשקוראו זולתו יוכל להמשיכו אנה ואנה ממקום למקום, שהרי נפנה כל עצמותו כשקוראו אשר לא הי' נפנה כ"כ גם שהי' אוחזו זולתו בגופו כי יותר בקל יפנה ע"י קריאת שמו משיאחזנו בגופו כו', וא"כ בהכרח לומר שיש קצת בחי' חיות מאור וחיות נפשו מלובש באותיו' שמו שיקראוהו אביו ואמו עד שעי"ז נפנה אור וחיו' נפשו בהזכרת אותיו' שמו וממילא נפנה גם גופו כו' וד"ל. אבל אין באותיו' שמו רק בחי' חיצוני' הטפל אל נפשו שהוא אשר בהם יותפס אור נפשו להפנות בלבד אנה ואנה, אבל לא שהאותיו' שייכי' לעיקר עצם אור וחיות הנפש, וה"ז כמו עד"מ בית יד של הכלי שבודאי א"א לו' שהבית יד נחשב מעיקר הכלי כי עיקר הכלי הוא ענין הבית קבול שלו שהמשקה נכנס לתוכו וזהו עיקר הכלי, אבל הבית יד של הכלי אין בו תוך לקבל משקה כלל וע"כ לא מתיחס כלל עם עיקר הכלי, אך עכ"ז יש בו תועלת השייך אל ענין אחר שהוא כדי שיוכלו ליקח הכלי ביד ולשתות [בו] שאם אין בו בית יד אין במה לתפוס את הכלי ולהטותו ולהמשיכו אל פיו לשתות בו, וע"י הבית יד יתפסו בו וימשיכוהו אל הפה לשתות בו, והשתיה עיקר התועלת המכוון מן הכלי כו', דגם שיש בית קבול בכלי ומקבל משקה לתוכו אם אין לו בית יד לתפוס בו ואין יכול לשתות בו לא הגיע והשיג למחוז חפצו באותו הכלי כו', ואעפ"כ אין הבית יד רק טפל לגבי הכלי כי אינו רק כדי שיוכל לתפוס הכלי אבל כשא"צ לתפוס בו כלל כגון שא"צ לשתות או שא"צ להטותו ממקום למקום אנה ואנה א"צ לבית יד כלל ולא יפול גרעון וחסרון כלל בגוף הכלי בהעדר ממנו הבית יד, ונמצא שהתועלת המגיע מן הב"י אין זה שייך כלל לגוף הכלי שהוא ענין חלל בית קבולו, אלא רק לענין בחי' התפשטו' והטיי' הכלי אנה ואנה או שיוכל אדם ליקח אותה בידו לשתות וכה"ג וד"ל, וה"ז דומה ממש לענין קריא' שמו של אדם שאין זה התועלת שייך לגוף ועצם הנפש כלל, ומה שעי"ז נפנה לקוראו ה"ז התועלת רק בבחי' ההתפשטו' והטיית הנפש אל זולתו בלבד כמו התועלת מן הבית יד לבד כו' וד"ל.