רפח
ההשג' והוא בחי' ביטול והסתלקו' למעלה מצד שנבדל ומרומם דלית מחשב' תפיס' כו' כנ"ל, ומבחי' שו"ב שבאור הנאצל שבא מכח בחי' התפשטו' אור המאציל בנאצל שנק' בחי' מטי כנ"ל מזה בא במלאכי' באופני' שאו' ברו"ך כו' בהתפעלו' מורגש בהשג' והוא בבחי' ירא' ופחד אלקי' שמקרוב דוקא כנ"ל en.באריכות וד"ל.
ומעתה יש להבין מה שענין בחי' רו"ש הנ"ל נק' בל' המקובלים בשם מ"ה וב"ן דוקא ובכל עולם ועולם לפי ערכו ובכל מלאך ונשמ' שיש בו מבחי' רו"ש כנ"ל היינו בחי' מ"ה וב"ן שבו עד בחי' פרצופי' עליוני' דאצי', כל בחי' רו"ש דכל א' היינו בחי' מ"ה וב"ן שבו כו' והיינו דבחי' הרצוא שבנברא שהוא בחי' העדר ההשג' והתפיס' ע"כ נכלל ובטל כו' הוא בחי' מ"ה שבו וכמו מה פשפשת מ"ה ידעת, דכאשר ההשג' האלקי' עמוק ממנו ולא יכיל לאדבקא כו' ונבדל ומופלא הימנו כמו בחי' קדו"ש הנ"ל עד שאור האלקי אצלו למעלה מכלי השגתו בערך נבדל כו', אזי נק' בחי' מ"ה כלו' מ"ה פשפשת שלא השגת כלום כו' וכמו החקר אלוה תמצא כו', וכאשר בא ונמשך אור האלקי בהשג' ממש כמו בחי' ברו"ך דהיינו בחי' ממלא כ"ע עד שנתפשט בכלי המוח והתפעלו' הלב במורגש כו' היינו בחי' ב"ן, דפי' ב"ן מלשון בינ"ה שמבין הדבר ומשיגו והוא ענין ההתבוננ"ו' בגדולות הבורא ית' שהוא בחי' התפשטותו להחיו' העולמות כנ"ל (אבל מ"ה הוא בחי' מה דחכמ' שלמעלה מהשג' דבינה כידוע שהחכמה הוא בחי' אי"ן כו' ובינה הוא בחי' יש והיינו ענין מ"ה וב"ן דרך כלל), וא"כ יובן מזה בירידת אור השפע הזאת דרו"ש שנק' מ"ה וב"ן מעצמות המאציל עד הנבר"א שלמטה זהו ג"כ עד"ז שמבחי' מ"ה שבעצמו' המאציל נמשך בחי' מ"ה בנאצלי' ומהם נמשך בנבראי' בחי' מ"ה ומבחי' ב"ן של עצמו' המאציל יורד בנאצלי' ומהם נמשך בחי' ב"ן בכל נברא כו' דהיינו שבחי' מ"ה ביטול לאי"ן דשרפי' שאו' קדוש שרשו הראשון משם מ"ה העליון שבעצמו' המאציל ובחי' ב"ן דאופני' שאו' ברו"ך שרשו en.הראשון בבחי' שם ב"ן העליון דעצמות המאציל וד"ל.
וביאור הענין מובן מכל הנ"ל דבחי' רו"ש שבאצי' שמקבל מבחי' מול"מ דמאציל היינו כאשר מאיר בנאצל מבחי' ולא מטי דעצמות המאציל שזהו בחי' הסתלקות אור המאציל אל עצמותו מזה נמשך בחי' מ"ה גם באור הנאצל להיו' בבחי' הרצוא כנ"ל ומשם נמשך מ"ה זה בנברא שאו' קדו"ש ומובדל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.