תקס

והנה כל הנ"ל בבחי' ההשתלשלו' דעו"ע שהוא בבחי' מיש ליש דוקא ולא בבחי' מאין ליש אין זה רק בג' עולמו' דבי"ע כמו גם בבחי' הספי' שלהם שממל' דבריאה נעשה בחי' כתר ליצי' כו', אבל מבחי' האצי' לבריאה כמו מבחי' מל' דאצי' שנעשה בחי' כתר לבריאה הוא הבא בבחי' השתל' מאין ליש דוקא ולא מיש ליש שנק' עו"ע דהיינו שנק' בחי' אין האמיתי בבחי' אין אלקי דבחי' האצי' דאיהו וחיוהי חד כו' ולא בחי' אין רוחני לפ"ע היש דמקבלי' בלבד הנ"ל בענין עו"ע, להיות שע"ס דאצי' מובדלים בדבר זה מבחי' ע"ס דבי"ע במה שהן בבחי' אור אין האמיתי ולא במהות יש ודבר מה כמו מהות ע"ס דבי"ע שהרי נק' ע"ס דאצי' ע"ס בלי מ"ה בלי מהות כו' וכידוע וד"ל.

ולהבין באור הדברים הנה לכאורה באמת זהו כדבר פלא ביותר, שאם בחי' ע"ס דבריאה נשתלשלו מבחי' ע"ס דאצי' בבחי' ההשתל' שהוא בחי' ההשפעה והמשכה ככל השפעה והמשכ' מגבוה לנמוך שמבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון כנ"ל בענין מל' דבריאה שנעשה כתר ליצי' כו', א"כ למה לא נק' בחי' ע"ס דאצי' בחי' אין של היש דע"ס דבריאה, מאחר שע"ס דבריאה הוא בחי' היש ובחי' מקורם הוא הע"ס דאצי' שהוא בחי' האין שלהם בלבד ולא בחי' אין האמיתי בלי מהות יש כלל, שהרי בהכרח לומר שבחי' הרוחניו' והדקו' של ע"ס דבריאה הוא באצי' שנק' משפיע, שמאחר שבא בכלל בחי' השפעה הרי יש מהות כח השופע בהכרח ששם הוא בחי' הרוחני' והדקו' שלהם הנק' אין רוחני כנ"ל, ואם אנו או' שהמשפיע דאצי' נק' בלי מ"ה בלי מהות כלל א"כ א"א לומר שבחי' ע"ס דבריאה נשפעו ונמשכו מאורו' דאצי' עד שנק' בשם רוחני' ואין שלהם, כי אם נשפעו הרי יש מהות שופע עכ"פ, ואם לא נשפעו מהיכן נמצא מציאו' היש דע"ס דבריאה להקרות בשם ע"ס דבריאה עכ"פ כנ"ל. אך הנה הענין הוא דבאמת נמשך אור מציאות דע"ס דבריאה מבחי' אור דאצי' דוקא אבל לא בבחי' השפעה והמשכה ממהות למהות כשאר השפעו' והמשכו' דעו"ע הנק' יש מיש כו' כנ"ל, כי המשכ' והשפע' אור האצי' אינו בבחי' מהות דבר מ"ה כלל שהרי נק' ע"ס בלי מ"ה כו', אלא בחי' ההארה דאור האצי' הוא בבחי' אי"ן ממש והיינו הנק' מאין ליש כנ"ל.

ובאור הדברים שאין זה כמו פעולת היד בתנועה ופעולה נגלית באצבע הכותבת ומציירת ציור וכה"ג שגם שפעולה ותנועה זו הגלויה גשמי' היא לגבי רוחני' דכח המניע תנועה זו שביד עצמו מ"מ גם כח זה המניע את התנועה הזאת נק' בשם מהות ומציאו' כח עכ"פ אלא עיקר הדמיון בזה הוא כמו ענין קריא' שם לאדם, דהנה אנו רואי' כאשר יקראו לאדם בשמו ראובן או שמעון וכה"ג מיד יפנה