רפז
מעצם האדם כידוע, וכך ע"ס דאצי' נק' רזא דשמי' כו' כשם ע"ב דאור החכמ' כו' שנאצל מעצמו' המאציל והוא בבחי' דילוג המדרג' וכמו בבחי' עשי' נבדלת כנ"ל, וא"כ יותר אין ערוך לנאצל לגבי המאציל מערך הנברא לגבי הבורא שהבריא' יש מאין עכ"פ כח הפועל אלקי בתוך הנפעל כנ"ל במשל אש הדולק כו' אבל אורו' דאצי' הן אורות פשוטי' שבלתי מורכבי' שמסתלק תמיד ונכלל בעצמו' וזהו פי' ע"ס בלי מ"ה בלי מהו"ת כו', אך זהו בתחלת ההארה שמאיר מעצמו' המאציל כמו שהאיר להיו' מציא' אור החכמ' דאינו רק הארה נבדלת מעצם החכמ' שבא"ס שנק' חכים ולא בחכמ' ידיעא כו' וכך בכל הספי' לא שייך בזה בחי' רו"ש כלל מאחר שנק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהו"ת כלל מטעם ביטולן בעצמו' כאור הבלתי מורכב כו', אבל לאחר שכבר האיר והמשיך לע"ס דאצי' במהות ומציאות דבר מה והיינו כאשר האורו' דע"ס מלובשי' בכלים כמו חכמ"ה מוח"א חסד דרועא ימינא כו' שנק' בשם תקונין אזי יתכן בזה בחי' רו"ש, דלאחר שנאצלו מן העלם העצמו' לגילוי מהו' בפ"ע בכלים מכלים שונים יפול בזה ענין רצוא ומיד שוב כו' היינו שעולה האור מן הכלי וחוזר ונח בכלי וחוזר ועולה כו' כדמיון האור בשמן ופתילה כנ"ל (אבל אור בלא כלי עדיין לא יתכן בחי' רו"ש כלל אלא תמיד בטל ונכלל כו' כנ"ל), ורו"ש זה בא מכח עצמו' המשפיע שמשפיע בבחי' מול"מ והיינו מפני שמצד עצמו' המשפיע שנבדל בערך מן השפע הזאת מסלק אורו לעצמותו ומצד שחפץ חסד הוא יטיב ויאיר, ותחלה יחפוץ בחסד ויאיר וזהו בחי' מטי ומיד חוזר ומסלק את האור שנק' לא מטי ויחשך מקור אורם וחוזר ומאיר כו', ומזה יומשך בנאצל כמו שהוא בכלי בחי' רצוא להכלל בעצמו' מצד בחי' לא מטי שבא אחרון מן המשפיע, ובחי' שוב להתפשט בכלי בא מכח בחי' מטי דמשפיע (כמו חותם המתהפך דמה שבא בחותם ראשון בא בנחתם אחרון כך מה שבמשפיע ראשון בא במקבל אחרון וד"ל).
והנה לפי שאור השפע שבא בנאצלי' הוא עולה בבחי' רו"ש עכ"פ כנ"ל ע"כ גם ענין השפע דע"ס דאצי' בבי"ע ע"י בחי' המל' כנ"ל בא ג"כ באופן שיהי' בהם בחי' רו"ש דוקא, דהיינו מבחי' רצוא שבאור הנאצל שבא מכח בחי' הסתלקו' השפע דעצמו' המאציל שנק' לא מטי כנ"ל הוא הנק' קד"ש העליון באצי', ומזה נמשך בשרפי' וכה"ג שאו' קדו"ש בתשוקה והתכללות מצד בחי' הפלא' והעדר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.