רמה

מאד שלזה אומרים נגד רצונו ואינו מקפיד כלל ולזולתו מתקצף מאד, והוא שלזה יש בו בחי' הדעת וההכרה מחיותו ואם רצונו מאיר מרגיש חיות רב מזה ומחמת זה תדבק הנפש בזה וכל הבא לסתור ולעשות נגד רצונו הזה הוא כאשר קם על חיותו ליטול נפשו ממנו כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, אבל מי שאין בו הדעת הזה גם שיש בטבע האנושית לקבל נחת משלימות פעולת רצונו מ"מ אינו אלא זיו הנפש וכנ"ל. וכמו"כ במדת התפארות אנו רואים שנוים רבים שזה משכיל איזה השכלה וחכ' [או] במעשה ולא יפארנה ויגביהנה כזולתו שמשבח ומפאר הדבר מאד ומספר לרבים והכל מטעם הדעת והרגש חיות נפשו כל שיוצא לידי גילוי יש יותר חיות בזה הרגע וניתוסף בה חיות רב, לכן מפרסם ומטעים רום ערך חכמתו, אבל זולתו גם שלנחת יחשב אבל איננו עמוק כ"כ שתגיע עד הנפש, וכן כולם סיבת קיומם הוא הדעת הנ"ל. ומ"מ אין זה אלא מדות דעמלק אבל בחי' ראש דעמלק גבוה הרבה בערך והוא שהגם שבהדעת הנ"ל נוגע לנפש ממש ויש בזה המשכה עצמי' אבל אינו רק מדידת הנפש [והוא] באופנים שונים, ותדע שהרי אנו רואים הרבה שיש להם חוש ההרגש בממון ואינו כלל בתאוות אכילה וכן להיפך, מזה נראה שלא כל הנפש הוא בבחי' ההרגש הנ"ל. וכמו"כ אנו רואים שיש דבר ועת שתתבטל ההתקשרות הנ"ל כמו מי שיש בו הגבורה והשנאה לאיזה איש מחמת שנוגע לחיי נפשו בעשותו נגד רצונו ומחמת זה תגבר השנאה בלבבו, מ"מ בעת חתונת בנו או בר"מ בנו אנו רואים שיש בו שינוי ממהותו עד שחפץ ומשתוקק מאד שיגיל [וישמח] עמו, וא"א לומר מחמת רום ערכו אינו תופס מקום כלל דבר השנאה, [כי] הלא אדרבה מצד רום הערך והמעלה ביותר תתגבר בו השנאה ולא יוכל לסבול מנגדו כלל כמו בהמן אחרי שגדלו המלך אמר וכל זה איננו שוה לי בראותי את מרדכי היהודי כידוע, אלא שיש כמה בחי' בדעת הנ"ל מדות ומוחין וגולגולת, מדות הוא ההרגש בנפש במדה פרטית, וראש דדעת דעמלק הוא בחי' תאות ותשוקת עצמיות הנפש להרגיש עצמותה, ובעת שהוא בעונג עצמות הנפש בטלים ונכללים עונג המדות במציאות והי' כלא הי' ממש. וכמו שאנו רואים שיש תשוקה לממון ותשוקה לכבוד מ"מ לפעמים יניח כבודו עבור הממון הגם שיתבזה כבודו כמו לילך ברגליו להשתכר ולפעמים הוא להיפך שיפזר ממון רב כדי לעשות לו שם וכבוד, וחלוקי מדריגות