תקלו

מאחר שיש ערך ויחוס לכל ההשתלשלות דבי"ע [בבחי'] עילה ועלול שנק' אור וכלי חומר וצורה, להיות כי כולן בבחי' הגבול יש להן ערך א' רק שמשתלשלים בריבוי ירידת המדריגות ע"פ ריבוי [מיני] צמצו' מעילה לעילה עד שבחי' ההשפעה הבאה למטה בעוה"ז החומרי מבחי' מל' דמל' דעשי' בגלגלים וארץ הגשמי בחלקי התהוות דצח"ם הגשמי' ה"ז כמו התנועה באצבע שנק' עשי' גשמי' שבה מלובש המחשבה ובמחשבה מאיר השכל עד שאנו אומרים שהאצבע כותב את השכל אבל מפני תכלית ביטול [הכלי] לגבי האור כנ"ל אין הפעולה נק' ע"ש הכלי כלל כו' כך כתיב כולם בחכ' עשית עשי' ממש בהתהות דצח"מ גשמי' שמקבלים ממל' דעשי' שבה מאיר בחי' מדות דיצי' ובמדות דיצי' מאיר בחי' השכל והמחשבה שבבריאה כו', ומפני תכלית הביטול דכלי לגבי האור אין הפעולה נק' רק ע"ש האור ומקור הראשון והוא בחי' החכ', וזהו בחכ' עשית בחכ' דוקא וכמ"ש רז"ל במאמר אחד כו' והוא מאמר דבראשית כידוע.

אך הנה כ"ז דוקא בשבת שאז הוא בחי' עליות העולמו' דהיינו שבחי' העשי' עולה ונכלל ביצי' ונעשה רק כמו בחי' כלי ומעבר בעלמא לבחי' היצי', ו[מבחי' היצי'] הוא עיקר המשפיע ופועל פעולתו ע"י העשי' כמו האור שיפעול ע"י הכלי כנ"ל, ועד"ז אור הבריאה ביצי' כו' ונמצא עיקר גילוי השפע הוא בחי' אור ו"ק דבריאה שבא בו"ק דיצי' ועשי' בבחי' מעב"ר בלבד, ואין השפע נק' ע"ש היצי' ועשי' רק ע"ש בחי' ו"ק דבריאה מטעם הנ"ל. אבל ביומין דחול הוא בהיפוך גמור שהשפע בא בעולמו' דרך בחי' לבוש דוקא שהוא בחי' הפירוד מן עיקר ומקור המשפיע ואינו רק ע"ש האור המשפיע כלל, אדרבה דוקא ע"ש בחי' הלבוש הנפרד כנ"ל באורך, וכך הוא למעלה [ב]ו' ימי החול שבחי' ו"ק דיצי' באין בו"ק דעשי' בבחי' לבוש דהיינו שבחי' ו"ק דעשי' הוא כמו בחי' לבוש נפרד לגמרי מו"ק דיצי' בלתי יש ערך ויחוס כלל לו"ק דיצי' עד שההשפעה נק' ע"ש בחי' הלבוש שהוא ו"ק דעשי' בלבד, ובחי' ו"ק דעשי' מוסתרים בבחי' לבוש ש"ק דעשי' שהן ע' שרי"ם כמ"ש וש"ק אשים כסותם ושם הוא תכלית השוה הסתר אלקו' עד שנראה להם שהן העושין ופועלים ההמשכה כמ"ש לי יאורי כו' כחי ועוצם ידי כו' וכמ"ש אתה אל מסתתר [שהוא שמסתלק] ומסתתר אור האלוקי' דו"ק דעשי' ולא מאיר