כב

לתלמידיו ליחד ע"י הצדיקים הגדולים ולהשיג שם השגות עליונות, וזהו כל גודל מעלות האריז"ל שהנשמות הגבוהות הי' מגלין לו רזי תורה, והמדריגה הזאת היא גבוה יותר מגילוי אליהו ורוה"ק וכמ"ש בשער הק' (להאריז"ל) להרח"ו ז"ל, וכמבואר בס' עמה"מ על הרח"ו שנתלבש בו נשמת בניהו בן יהוידע עד שהאיר גם בפנימיות, והוא ע"י היחוד הנ"ל שחזר על קברו כמה וכמה פעמים והוא שייך לנשמתו כו' כמו"ש שם, ובודאי יש בזה מדריגות רבות אך [הכל] לגדולי הערך אשר נפשם לא נפגמו כלל ונפשם ברורה וזכה ויש להם נר"ן המאירים כו', [או] עכ"פ [בחי'] רוח ונפש בלא פגם כלל, ומדריגה זו גבוה יותר מאוד ונעלה ממדריגה הד' הנ"ל כי אין להם שום השגה כלל בגילוי, אבל במדריגה הזאת אפי' הפחותים יוכלו להשיג השגות וליחד יחודים לפ"ע הנפש כנ"ל וד"ל, והוא ענין האתדבקות רוחא ברוחא ממש היינו ש[מחבר ו] מדבק רוחו ברוח של הצדיק ושניהם עולים בסוד העלאת מ"ן, וכמ"ש ג"ס מ"ח פ"א ע"ס היחודים משנה ג' וז"ל ואם זכה הוא בנר"ן יחברם כולם בנר"ן של הצדיקים הללו כשעולי' כו' ע"ש באריכות וד"ל.

ויובן כ"ז בתוס' ביאור מענין המבואר באגרת הקדש (של אדמו"ר נ"ע) על מאמר הזה"ק דצדיקיא דאתפטר מעלמא אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי כו', ותוכן דבריו הקדוש הוא על מארז"ל דשביק חל"ח כי הנה חיי הצדיקים הם חיים רוחניים אמונה ואהבה ויראה כו', ובהיות הצדיק חי ע"פ האדמה היו ג' מדות הללו בתוך כלי שלהם ובתוך לבושם שהוא בחי' נפש הקשורה בגופו, וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות הללו וזיון המאיר חוץ לכלי זהו ע"י דיבורו ומחשבותיו הקדושים ולאחר פטירתו לפי שמתפרדין בחי' הנפש נשארה בקבר ובחי' הרוח בג"ע ש[ה] ם ג' מדות הללו חג"ת שנק' רוח כי האמונה היא בבחי'