ד

פעם ב'. אברהם יגל כידוע שהוא בחי' החסד, יצחק ירנן הוא בחי' גבורה, יעקב ובניו ינוחו בו הוא בחי' תפארת, הרי בחי' חג"ת פעם ג'. מנוחת אהבה ונדבה הוא בחי' החסד, כי בחי' אהבה שרש בחי' החסד, ונדיבות גם כן ענין א' עם בחי' החסד. מנוחת אמת ואמונה הוא בחי' גבורה, בחי' נוקבא כמו אמת ואמונה כל זאת בחי' נוקבא. מנוחת שלום השקט ובטח הוא בחי' תפארת, כי ענין שלום הוא המכריע בין חסד וגבורה המנגדים ותפארת הוא המכריע ועושה שלום. הרי בחי' חג"ת פעם ד'. ודרך כלל מדבר בד' מדריגות, א' קודם הצמצום כמו שהי' אור אין סוף ממלא כל מקום החלל ומכל מקום גם שם מסרו אנשי כנסת הגדולה שהוא בחי' כנסת ישראל לומר אתה א' כו' בחי' חג"ת בג' קוין כמו שיתבאר. ובחי' תפארת גדולה מדבר בבחי' פרצופים דע"י וא"א שאחר הצמצום ומקום פנוי שנק' עדיין בשם עולמות האין סוף בחי' אחרונה שבמאציל להיותם בלתי כלים המגבילים כו', לזאת נאמר בו לשון נתינה יום מנוחה כו' לעמך נתת, שידוע שענין הנתינה הוא דבר הניתן מיד ליד בלי שינוי בין קודם הצמצום לאחר הצמצום כמו שיתבאר. אברהם יגל כו' הוא בחי' חג"ת דעולם הנאצלים והוא בחי' ז"א שהוא בחי' המדות דאצילות עם בחי' המוחין למדות שהוא בחי' כללות עולם האצילות. מנוחת אהבה ונדבה מדבר בבחי' נה"י דבחי' הנאצלים המקור לחיות הנבראים, היינו בחי' אלקות המצומצם לערך הנבראים אך הוא בבחי' אצילות עדיין והוא גם כן בציור ג' קווין חג"ת. הרי כללות כל בחי' ההשתלשלות נכללו בנוסח זה שנמסר לכנסת ישראל. מנוחה שלימה שאתה רוצה בה, מנוחה שלימה הוא בחי' שלימותא דכולא שלמעלה גם ממקור הג' קוין אף כמו שהן בשרשן בבחי' האין סוף שקודם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.