תשי

בקו הימין דפני ארי' להימין ה"ז בחי' גבורה שבחסד¹²⁰ ולזה א' ע"ז ומה מתוק מדבש שיכול להפוך מר למתוק כו' וד"ל).

ובכ"ז יובן הטעם בכל המשכות י"ג מדה"ר די"ג תיקונין דדיקנא שהן מבחי' גבורות תקיפין דשערות והן ממתיקין כל הדינין הקשין דאדרבה הוא הנותנת משום דשרשם בגבורות דע"י שבח"ס כו' והיינו בחי' הארת פנים דא"א שכולל י"ג תקונין דדיקנא כו' שהוא ג"כ מבחי' עונג העצמי שבא בהרגשה כו' וע"כ ממתיק כל דין קשה דקטרוגים שנק' גבורות קשות עד שהקללה נהפך לברכה כו', וגם בזה יובן הטעם מה שכל שורש הברורים דרפ"ח כו' בעה"ד טו"ר לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שהרע עצמו דתייסרך רעתך נהפך לטוב וחסד כו' והיינו דוקא מגבורות דח"ס הנ"ל דבחכמה אתברירו¹²¹ להיות בדין דגדלות ע"כ מהפך המנגד דוקא להאיר גם את החושך ולהמתיק המרירות כו' וד"ל (וגם בחי' הכלים דאח"פ דא"ק עד"ז מבחי' הגבורות שבחסד העצמות אך הוא למטה מבחי' הבירורים דרפ"ח כו').

[לג] ומעתה יש להבין שרש ענין חלב דיניקה הנ"ל. והנה יש להקדים תחלה ביאור ענין מוחין דיניקה למה נק' בשם מוחין הלא בימי היניקה אין בולד מבחי' המוחין שבמדות כלל ואפי' מוחין דקטנות אין בו, וגם אחר ימי היניקה אין בו מוחין רק בחי' קטנות המדות לבד כמו שחפצו ואהבתו בדברים קטנים מאד כו' כידוע. והנה בפרדס מבואר בענין ג' מדרגות שיש במדות עצמן היינו הנק' מושכל מורגש מוטבע¹²² והיינו בחי' חב"ד חג"ת נה"י שהוא הכל במדות עצמן, ובחי' מוטבע היינו טבע המדות כמו שהן בתולדה מבטן (בל"א נאטור) רחמני או אכזרי קמצן או פזרן רך הלבב או קשה וכה"ג שפלות או התנשאות חדוה או עוצב וכללותו היינו אם טוב או רע, וגם בכל המדות פרטיות כמו באהבה וניצוח והתפארות הכל נולד בטבע באופן פרטי בכל א' וא' ואין א' דומה לחבירו כלל כידוע, אך שמהות המדות כמו שמוטבעי' בתולדה מבטן עדיין לא ניכר ונגלה כלל כי לא יוכר הנער בימי היניקה איך הוא בטבע לבו רך או קשה או קמצן או פזרן כו', רק אחר גידולו בשנים יבא הכל לגילוי בכל פרטי מדותיו הגם שמלובש עדיין בבחי' הקטנות דמעשה נערות בדברים קטנים מאד אבל יוכלו להכירו מהות טבעו בכל פרטיו איך ומה יהי' לכשיגדל בשנים וכמאמר בוצין בקטפוהי¹²³ כו', ונק' מדות