תשה

הירידה להשפיע ולהחיות לזולתו כו') שהרי העונג הנרגש הזה מוליד שכל חדש מן המשכיל כנ"ל וכל הולדה הוא שפע וירידת אור למטה (וכן במה שחכמת אדם תאיר פניו כנ"ל שזהו עונג העצמות הנרגש בפנים אע"פ שאינו רק צמצום הרגש עונג העצמי ואפס קצהו מ"מ ממנו מקור כל מוצא שפע אור וחיות למקבלים וכמו באור פניך נתת לנו אך שבפנים הוא בלי לבוש מסתיר אבל דרך ירידה בא כמו שיורד להאיר בבחי' משכיל להוליד שכליים כנ"ל. ונמצא דהרגש העונג הבא דרך ירידה וצמצום מן העצמות הוא בבחי' דין והוא הנקרא עדן מקור לכל המקבלים העונג אלקי כו' וד"ל.

ובכ"ז יובן שדעת שניהם אמת שהחכמה נק' דין ונק' חסד והא בהא תליא כנ"ל בענין תורה של דין ותורה של חסד כו', דלגבי עצמות המשפיע בעצמות העונג הרי זה העונג בא בבחי' הרגש וצמצום אבל מזה עצמו בא בחי' ירידת אור ושפע החסד שהוא כמו הולדת החכמה בגילוי מאין דחכמה הנק' משכיל ומשם נמשך לקו הימין חח"נ מעילה לעילה עד שנמצא החכמה גם במדות ודיבור ומעשה כמ"ש כולם בחכמה עשית105 כו' כמים שיורדים מגבוה לנמוך כו' וד"ל, והיינו דרך כלל מבחי' גבורה דע"י שבחכמה נמשך בחי' חסדים דאבא וכמו שמבחי' גבורות דאבא נמשך בחי' חסדים דאימא כו' מאחר שהמקבל אין לו ערך כלל עם העליון המשפיע א"כ מה שנק' גבורה וצמצום בעליון הוא דוקא נעשה בחי' חסדים למקבל התחתון כי המקבל לא יוכל לקבל רק מבחי' הצמצום וההרגש שבעליון וגם להיותו עיקר בחי' המשפיע והמחי' לזולתו כנ"ל ע"כ מבחי' גבורות שבעונג העליון הנרגש בפנימיות ח"ס כנ"ל הוא שנעשה מקור כל קו הימין שהוא רב חסד דבי' אחיד אבא ומחכמה לחסד שבמדות עד חסד שבמעשה שזן ומפרנס כו' וד"ל.

[כט] ועתה י"ל שרש ענין הדבש הנ"ל שהוא בחי' דין דגדלות כו', פי' דין דגדלות היינו בחי' הצמצום והדין שאצל המשפיע שנק' גדלות נק' דין דגדלות והוא באמת עיקר מקור השפע וחיות לתחתון המקבל וכנ"ל באריכות כמשל הולדת מושכל חדש מכח המשכיל שבא מחמת בחי' הדין והצמצום דגבורות דתענוג שבח"ס כו' וד"ל.

ולהבין זה בתוס' ביאור יש להקדים תחלה במה שבחי' גבורות דע"י שמלובש בח"ס כנ"ל הוא הנק' בשם מאמר קו המדה והוא הנק' בזוהר בשם משחתא והיינו בחי' בוצינא דקרדוניתא106 שהוא ה"ג דע"י שבפנימיות ח"ס כנ"ל, ויש להבין מהו ענין קו המדה הזה ולמה הוא דוקא

הערות

  1. 105. כולם בחכמה עשית : תהלים קד, כד.
  2. 106. מאמר קו המדה. . בזוהר בשם משחתא. . בוצינא דקרדוניתא : ראה זח"א טו, א. זח"ב רלג, א [וביאוה"ז לשם — נז, ד ואילך]. תקוני זהר תיקון ה' (בתחילתו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.