תשד

משכיל והיינו מה שהוציא חכמה חדשה מכח המשכיל שלו נק' חכמת אדם והוא שתאיר פניו בשעה זו מאד כמו ר' אבהו שמצא תוספתא חדשה וצהבו פניו¹⁰⁰ כו', ואור פנים זה היינו רק מבחי' גילוי אור התענוג העצמי דוקא שהאיר בכח המשכיל להוליד החכמה וע"כ יאירו פניו ולא מצד עונג זה הנרגש בשכל זה הפרטי שהרי יאיר פניו גם אחרי שלמד והשכיל כמ"ש במ"א בענין תיקון ואמת¹⁰¹ שזהו בחי' תרין תפוחין כו' שהוא הארת הפנים דחכמה היינו בחי' גילוי העצמיות והפנימיות כמו שהוא בלא לבוש וצמצום רק שמלובש האור התענוג העצמי והפנימי באור הפנים, וז"ש באור פניך נתת לנו כו' דבשעת מ"ת הי' בחי' גילוי אור התענוג ושעשועי המלך כמו שהוא בעצמותו בפנים העליונים מטעם חכמת אדם בהשכלתו המושכל מחכמה חדשה תאיר פניו כו' וד"ל.

[כח] וזהו שחייב להקביל פני רבו ברגל¹⁰² דוקא שמקבל אור פני המשפיע שבו מלובש עצמות התענוג להיות כח ועוז למשכיל להוליד שפע שכל חדש למקבלים והוא הטעם לעולי רגל לראות את פני ה' בהשתחוואה כו' דבקבלת אור פני מלך במועדי הוי' כו' יומשך ממילא כל אור ושפע דתורה ומצות בנש"י כל השנה מטעם הנ"ל, וכך הי' במ"ת שראו אור פני מלך כו' כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם באור פניו נסתכלו וקיבלו מעצמות השעשועים שבאור פניך כו' ואע"פ שנאמר וירא וינועו שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן¹⁰³ כו' מ"מ זה הי' הגורם שיקבלו אור דתו"מ בגילוי בכלים מכלים שונים בדיבור ובכתב לפי שמשם מקור מוצא כל אור חכמה הבא בתולדה מהעלם לגילוי והיינו ע"י בחי' כח גבורה שבתענוג הפשוט שמאיר בחכמה סתימאה, וזהו בחי' התלבשות כח דגבורה שבתענוג בחכמה סתימאה שנק' משכיל הוא שנקרא בשם עדן דוקא שהוא עונג הנרגש כו' אע"פ שהגבורות הוא¹⁰⁴ בחי' התענוג הפשוט הרי הוא בחי' דין דחכמה כנ"ל, דהנה מבואר למעלה דגבורות שבתענוג הוא הבא בבחי' הרגש השעשועים כך מעצמיות התענוג יורד ונשפל קצת מזה בבחי' ההרגש עונג והוא הנקרא עדן עילאה שהוא בבחי' פנימיות ח"ס שבבחי' דין אע"פ שלגבי עצמיות התענוג הוא בחי' צמצום ההרגש ונקרא בחי' דין וצמצום והעלם מקור שכל לגבי החכמה שלמטה אין זה בבחי' עלי' והסתלקות לגמרי אלא אדרבה ממנו מקור כל שפע ותולדה של השכל מן המשכיל (כמו כל בחי' גבורות שמפני שהן בבחי' רשפי אש וחום ע"כ הן עיקר