תשג

קוין כו' ואינם ב' הפכיים כלל בעצם שרשם אע"פ שנראים למטה מחולקים בחו"ג כנ"ל וד"ל.

[כז] ולהבין זה בתוס' ביאור הנה יש להקדים ענין א' והוא במה שחכמה נקראת עדן⁹² דוקא בהיותה למעלה מן ההתחלקות בקוין כו' שהוא בחי' הדין⁹³* שבחכמה סתימאה, דהנה לכאורה ענין זה סותר למ"ש למעלה דבחי' גבורות שבתענוג בא בהרגש כו' וגבורה זו הוא שמתלבש בח"ס⁹⁴* ואיך הוא בבחי' הדין שבחכמה שהוא בהעלם ועלי' כנ"ל ואם הוא בבחי' ההעלם ודין וצמצום איך נקרא עדן במורגש העונג כו', אך י"ל תחלה בשרש ענין ח"ס הנ"ל דהנה ידוע ומבואר במ"א בביאור ענין ח"ס שהוא מקור מוצא כל גילוי השכל והתחכמות בדבר מה שנקרא בשם משכיל לכל שכל כו', וזהו ודאי מבחי' החסד שיורד להשכיל שכל בגילוי הטעם כו' וא"כ איך יקרא בלשון סתימות ח"ס כו', אך הנה אנו רואים שינויים בכח המשכיל הזה שלפעמים ישכיל שכליי' ולפעמים לא יוכל להשכיל מהעלם לגילוי כו' וזה תלוי בבחי' אור התענוג שמתלבש במשכיל זה שאז ישכיל ויוליד שכל חדש אבל מצד עצמו הי' נשאר בבחי' העלם והסתימות⁹⁵*, וזהו מבחי' גבורות שבתענוג העצמי הנ"ל דוקא שכל בחי' גבורות הוא משפיע ומוליד כו' כמו שטבע החמימות יוליד ולא מהקרירות דמים שלא יוליד וישפיע כו' לכך מבחי' החסד שבמשכיל לא הי' מוליד שכל חדש אע"פ שהחסד יורד כו' אבל להוליד מושכל חדש צריך להיות מבחי' הגבורות דוקא (כמו שמבחי' הגבורות שבתענוג שבא בחמימות בטפה שבמוח דוקא יוליד ולא מחלק החסדים שבו⁹⁶ שבא בקרירות לא יוליד וכמ"ש במ"א⁹⁷), וזהו ענין העונג הנרגש במושכל החדש שהמציא מכח המשכיל שמרגיש בו עונג נפלא מאד שאינו לפי ערך המצאות השכל בעצם כלל ועוד שהעונג מהות נבדל הוא ממהות השכל ומה שייך חיבור העונג בשכל עד שירגיש עונג גדול כשהמציא מושכל חדש אלא עונג זה הנרגש במציאות⁹⁸ השכל הגבה למעלה הוא בעצם ממהות השכל רק שירד והושפל בהתלבשות בשכל כאילו מתענג רק מצד עצם טוב ההשכלה כו' ובאמת שרש עונג הזה הוא למעלה גם מבחי' המשכיל מקור שכל זה כי הוא נמשך מעצמות התענוג וירד והושפל בכח המשכיל שיוציא מושכל זה ויולד אותו מהעלם לגילוי מציאות*, וע"כ אנו רואים במי שהמציא מושכל חדש שיאירו פניו מאד כענין חכמת אדם תאיר פניו⁹⁹ פי' חכמת אדם בחי' ח"ס שנק'