תרצט

דיוסף ליעקב דכתיב ותחי רוח יעקב⁷⁸ כו' שבלתי מוגבלת כלל), ובזה יש ב' אופנים א' בבחי' או"ח בכליון וכוסף כל העצמות כנ"ל והב' בבחי' או"י בירידה והשפלה בשחוק וריחוק או במדות וגם בדיבור ומעשה יהי' בלתי מוגבל כלל כנ"ל וד"ל.

והדוגמא מכל זה יובן למעלה בבחי' תענוג העליון בעצמות המאציל שנק' שעשועי המלך בעצמו שהוא בבחי' א"ס ממש והוא בחי' עונג הפשוט הנעלם בעצמות שלא בא במורגש בגילוי ולא במורכב דבר מה כלל כנ"ל. והנה כאשר עלה ברצונו להאציל כו' בחי' הרצון העליון הזה נקרא בחי' הכת"ר בכללות ונקרא בחי' ע"י וא"א, היינו בחי' התענוג שברצון זה נק' ע"י והוא נחשב מסוף עולם הא"ס ובחי' הרצון נק' א"א והוא שרש וראש לנאצלים כידוע. והנה בחי' התענוג הזה שנמשך מתענוג העצמות ברצון זה מצד מקורו שנמשך משם נחשב מבחי' עצמות התענוג דבעצמות המאציל ומצד בחי' התלבשותו ברצון וחכמה כו' נקרא עונג מורכב ברצון באופן ודבר פרטי כנ"ל דכלא חשיב לגבי אור תענוג העצמות כנ"ל שיש בזה ב' צמצומים א' מצד ההרגשה כו' והב' מצד הכלי המגביל כו', ואמנם מבחי' עצמות התענוג שיש בעונג זה שירד ברצון הוא בחי' ג"ר דע"י ומובדל ומרומם בערך מהיות מקור וראש לנאצלים מטעם הנ"ל וד"ל. והנה התענוג המלובש ברצון בבחי' פנימיות נקרא חפץ כמו ארץ חפץ חפצי בה⁷⁹ שלמעלה גם מטעם כמוס לרצון נקרא כתר דא"א וטעם הכמוס לרצון נקרא חכמה סתימאה דא"א כמ"ש במ"א⁸⁰, ובחי' כת"ר דא"א גם הוא מובדל בערך מהיות מקור לנאצלים רק מבחי' ח"ס בחיצוניות שבו הוא שנחלק משם לג' קוין חח"נ בג"ה כו' כמ"ש בפרדס⁸¹, וזהו ענין בחי' חו"ג דע"י שמלובשים בכתר וחכמה דא"א בחי' החסד שבתענוג העליון הנ"ל שירד מן עצמות התענוג הפשוט מלובש בגלגלתא כת"ר דא"א וגבו' שבע"י מלובש בח"ס דא"א כנ"ל.

[כד] וביאור הענין יובן עפ"י הנ"ל בבחי' עונג הנעלם ועונג המורגש שגם בתענוג המרומם בעצמות יש ב' מדרגות דאו"י ואו"ח שהן בחי' חו"ג דע"י כו'. והענין הוא דבחי' התענוג המרומם בפנימיות עצמותו הנ"ל זהו בבחי' ג' ראשונות דע"י כנ"ל שנחשב ודאי מבחי' העצמות כנ"ל, אך בחי' המדות שבו שמסתעפים הימנו שנק' חו"ג הוא שיורדים ומתלבשים ברצון כנ"ל, ועד"מ הנ"ל בהיותו מרומם בעצמות בתענוג מסתעף מזה מקור כל עונג