תרצז

בגילוי מורכב בדבר פרטי כלל שיגבילנו ויפול בו שינוי כו' כי אינו בא בבחי' כלי קבלה שיקבל ויכילנו כו', ויש להבין א"כ למה נקרא בשם מציאת תענוג עכ"פ אחר שאינו במציאת מהות תענוג כלל בשום דבר ולא בכלי קיבול כו', ועוד שהרי יש מציאות לכח התענוג הפשוט ג"כ בכלי קיבול במורגש ובמורכב כמו שעשועים העצמיים דאב לבנו יחידו שאהבת נפשו אהבו או כאהבת יונתן ודוד וכה"ג שבא בגילוי גמור ובבית קיבול שמקבל עצם התענוג הזה מבנו או אוהבו כנפשו וגם בא במורגש ביותר עד שתכלה נפשו אליו מרוב עוז התקשרות נפשו בו וכמו בנימין שא' ונפשו קשורה⁷¹ כו' וכה"ג וכן באה"ר בתענוגים העצמיים בכנ"י ומכנ"י למעלה כמ"ש מה יפית⁷² כו' אהבה בתענוגים וזהו בכל א' בחי' התפעלות כל הנפש בתענוג הפשוט שבעצמות הנפש כידוע ומבואר במ"א⁷³.

אך הנה ודאי זה אמת, אמנם גם בזה התענוג הפשוט יש ב' אופנים א' בבחי' הירידה וההמשכה חוץ מן העצמות שבבחי' או"י (שהוא ענין עונג היורד ונשפל כנ"ל בבחי' השבת נפש אל עצמו כו') והב' בבחי' עלי' והסתלקות מן העצמות בכוסף הנפש כמו נכספ"ה וגם כלת"ה נפש"י⁷⁴ והוא תענוג בבחי' או"ח למעלה. ויובן ב' הפכים אלה דאו"י ואו"ח הכל בעצמות התענוג, עד"מ הידוע כאשר אדם עושה משתה לחתונת בנו יחידו שמצד אהבת נפשו לבנו ישמח ויגיל בעצם הנפש ממש והיינו בבחי' כח התענוג שבעצמות ממש ואז הוא מוגבה ומרומם מאד בפנימיות ועצמות הנפש מרוב התענוג העצמי עד שנהפך לאיש אחר בטבעו כמו להפריז על המדה מן הקימוץ שבטבעו אל הפיזור לכל אשר לו ממש שלמעלה מגדרי טבעו במדותיו ג"כ וגם יוכל לקבל ולשמוח עם השונא כאוהב בשוה וכה"ג, וכל זה מצד עוצם רוממות העונג אשר בעצמות ממש שבלתי מורכב בדבר מה כלל רק כמו שהוא בפנימיות עצמותו לבד כו'. והנה לכאורה אין זה תענוג במורגש ולא במורכב כלל, ואמנם ממנו מקור גילוי כל תענוג שבמורגש ומורכב עד שיהפוך מדותיו מן הקצה לקצה שזהו רק מחמת ירידת העונג למטה בפרטי מדותיו שאם לא הי' זה התענוג המרומם לא הי' מפזר אפי' פ"א או כשהוא חכם גדול בסודות עמוקות יגלה כל מצפוני חכמתו וכמו רב יהודה דהו' בדיחא דעתי'⁷⁵ אמר שישיב לשואלו כל חללי דעלמא וכה"ג. ולפ"ז יש כאן תכלית העלי' והרוממות של העונג בעצמותו ותכלית ירידת העונג למטה חוץ מעצמותו (וכמו דוד הי' מפזז ומכרכר בכל