תרצו

משעה לשעה לפי העת והזמן באופן הכנת הנפש לזה התענוג גשמי היינו לפי אופן גילוי אורה והשראתה בחיי חומר הגופני שבא בדילוג המהות מרוחניות לגשמיות, כידוע שתענוג גשמי שבמעדנים וטיול וציור נחמד וכה"ג אין זה ערך לתענוג הרוחני שבנפש כלל, רק שמ"מ מתענוג הרוחני שבנפש בא בדילוג מרוחניות לגשמיות להתפעל בעונג גשמי כו' אבל זה בא בשינויים רבים לפעמים כך ולפעמים כך, שלפעמים במיעוט ובאופן זה ולפעמים בהתרחבות והתפשטות ובאופן אחר, וזהו לפי העת והזמן בהכנות הנפש להתלבש בגוף כו', וע"כ יש לפעמים תמורה וחילוף שמתבטל התענוג ואינו חפץ בו אלא בהיפוכו דוקא כו', אבל בחי' התענוג הפשוט העצמי שבעצמות הנפש בלתי מקבלת שינוי ותמורה כלל מאחר שבלתי מתלבשת בשינוי תוארי גשם תענוגי הגוף כלל כי מעצמות הנפש תחשב וע"כ אינה בכלל הרגשה כלל ונק' עונג הנעלם בעצמות וד"ל.

[כ] והצמצום הב' הוא לבד בחי' הרגשת העונג בגשמיות, והוא במה שבא העונג במורכב דהיינו באופן פרטי ובדבר פרטי, עד"מ אם מתענג אדם באיזה דבר נאה ונחמד למראה כבנין נאה או כסף וזהב ואבנים טובות יקרים מכל הון כו' שנפשו של אדם מחמדתן או מעשה רוקם בציור נאה באופן פרטי הנאות לו שיקבל מכל זה תענוג ושעשועים גדולים מאד, הנה התענוג המורגש הזה מורכב בדבר פרטי כמו הבנין או האבן טוב או הציור המרוקם ביופי והידור, ולא ראי זה כראי זה כו' שיש לכל א' תענוג מיוחד לפי אופן אותו הדבר שמורכב בו התענוג ויש טבעיות מחולקות בבנ"א שזה טבעו להתענג מדבר זה וזולתו לא יתענג כלל מדבר זה כו', כמו במיני מטעמים זה אוהב ומתענג מטעם מתיקות וזה מטעם עריבות ודבר קיוהא, וכך בתענוגי הבנין והלבושי יקר וחפצי יקר יש מתענג מאופן זה דוקא וזה מאופן זה דוקא, וכך גם בתענוג הרוחני שבשכל ומדות יש שתענוג שלו באהבה יותר ובחסד יותר ויש שטבעו להתענג בבחי' הדין והיראה יותר, וכן בשכל שבמוח יש שתענוג שלו בחסד שבחכמה להטות כלפי זכות ויש שטבעו להתענג בדין שבחכמה להטות כלפי חוב כו' לפי שרש הנפשות מבחי' חו"ג וענפיהן רבים מאד כו', וכן בעבודה שבלב באוי"ר ודעת יש ס"ר דיעות בכלל וענפיהן כו' בכפלי כפלים ובכל א' התענוג שלו מורכב באופן פרטי ובדבר פרטי כך וכך דוקא ולא באופן אחר זולתו. וא"כ מובן עכ"פ שהעונג המורגש הזה יצא לחלק פרטי דהיינו באופן ובדבר פרטי דוקא וגם זה הדבר שהוא מתענג בו הוא נעשה בחי' כלי ומכון שישרה בו התענוג הזה וכל כלי הוא המגביל כו'. ולפ"ז יש ב' מיני גבול א' גבול הכלי שבו התענוג מורכב והב' הגבול בנפש במה שבא לכלל בחי' הרגשת העונג ובדבר פרטי ובאופן פרטי דוקא כנ"ל וד"ל.

[כא] והנה מדרגה הב' בבחי' התענוג היינו בחי' כח התענוג הפשוט הנ"ל שאינו בכלל הרגשה עדיין ונקרא עונג הנעלם כנ"ל שאינו בא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.