תרפב
מצד בינה הרוחנית שבלב כמו בהשגת השכל שבלב שנקרא בינה לבא19 הלב מבין כו' אלא בינה הגשמית שבלב שנתגשם בה אור התענוג שבמוחין כנ"ל בחלב זה הוא העושה הכנה זאת בהעלם גדול, והוא ענין התפשטות אורך ורוחב באיברים בהכנה דחומר רוחניות שיוכל לקבל צורת המוחין דאדם מיד אחר היניקה (וזהו שמתגדל ביניקה במהירות יותר מגידול המוחין דאח"כ להיותו גידול מוחין דקטנות עדיין שנקרא חומר לגבי צורה דמוחין דגדלות אדם שאח"כ כמו שגידול עיבור דקטנות ביותר כנ"ל מתגדל במהירות יותר מגידול היניקה מפני שבעיבור אין הגידול רק בחומר לבד כנ"ל וד"ל).
[ז] ויובן כל ג' אלה דעיבור ויניקה ומוחין בבחי' הרוחניות דנשמת אדם בפרט ומזה יובן בנש"י בכלל. דהנה מבואר למעלה דבחי' עיבור דקטנות ביותר היינו שמרחוק מאד בקטנות נראה ונגלה בנפשו האלקית אור דהוי' בצמצום דבחי' הקטנות מאד, והיינו כולד גשמי שראשו מקופל ומונח בין ברכיו בעיבור והוא בחי' תלת גו תלת20 כו' כידוע. והענין הוא דבחי' אוי"ר בחומר טבעיות באלקות הוא העיקר בו ואשר נראה בו התפעלות מדות ושכל בשם הוי' הוא בא בהעלם אחר העלם כראשו שמונח בין ברכיו כו', אך בחי' הגדלת החומר דאוי"ר אלקי' טבעיים מתגדל דוקא בט' חדשים כנ"ל והיינו כמו כל זמן הגלות שנק' עיבור כנ"ל כך בכל נשמה בפרט כאשר הוא בגלות בטרדת עומק המוח והלב בדאגת פרנסה עד שתקצר רוחו מאד, וכמו ולא שמעו21 מקוצר רוח כו' בגלות מצרים קוצר רוח אדם זה היינו ע"י בחי' ההסתר והעלם דאור ה' שמאיר בנשמתו ורוחו עד שתקצר רוחו רק בהעלם דאוי"ר טבעיים לבד אבל מתגדלים מעט מעט ונשלם הגידול דחומר אוי"ר טבעיים לסור מרע ולעשות טוב כטבע הבהמה במדותי' ולא יכיר אבי"ו ואמ"ו כלל בהשגה דהוי' רק בהעלם כנ"ל שאוכל מה כו', עד שנולד נעשה ברי' בפ"ע והיינו שנגלה בנפשו האלקית בבחי' גילוי דאור ה' באלקים בבחי' דו"ר שכליים בהשגה, אך גם הוא בא בבחי' ההגשמה עדיין והיינו בחי' החלב הנ"ל שזהו בחי' התענוג האלקי שבא במוחין שבמדות בהגשמה, והוא הנקרא בינה שבלב דאימא דבחי' אם הבנים היינו בחי' ההתבוננות וההשג' בשם הוי' דוקא אך לא ירד האור הזה ברוחניות ההשגה שבלב דבינה שנקראת אימא רק ירד בהגשמה, והוא ענין עונג אלקי הנרגש באוי"ר שכליים כשהוא בבחי' הקטנות עדיין היינו בלי השגה שכליים דאלקות בבחי' התפשטות, וזהו כמו תינוק הנולד שיפקחו עיניו ואינו רואה כלום ואזנו שומעים ואינו שומע כלום כו' רק שבימי היניקה נגדלים חוש הראי' ושמיעה שיהי' חומר מוכן לקבל ראי'
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.