תרנ

להחיות עם חיי הגוף הגשמיי' מתאחד כא' ממש, וראי' מן הצער ועונג שבנפש הרוחניות הוא עצמו הצער ועונג דנפש בגוף בגשמיות שהרי מן הצער הגשמי יתהווה גרעון באור עצם הנפש ומן העונג גשמי יתרבה אור עצם הנפש הרוחניות כמו השמחה ובשורה טובה דכתיב ותחי רוח יעקב²⁵⁰ ולהיפך כו'. וכך יובן כל ענין התפעלות אלקות ממעשה התחתונים אם לטוב ישמח ה' במעשיו כו' ולהיפך כמו בדור המבול כתיב ויתעצב אל לבו כו' וכה"ג, ובאמת אין ערוך כלל [גבול] ונבראים לבלתי בע"ג עד שנאמר ולא נתכנו כו' וכן אם צדקת²⁵¹ כו', דשניהם אמת כפי המובן ממשלים הנ"ל וד"ל.

[כז] והנה כמ"כ הוא דרך כלל מעצמות המאציל לנאצלים יש ב' מיני דיעות הללו ההפכיים, שהרי ע"ס דאצי' כמו שלהבת הקשורה בהעלם בגחלת שנק' אור בהעלם (כחיות הנפש טרם שיחי' הגוף) דכלא חשיב לגבי עצמות המאציל וזו מי"ש האמיתי לאי"ן כנ"ל, והב' מאין ליש היינו כאשר כבר מאיר אור המאציל בכל ספי' וספי' כמו בחו"ב וחו"ג כו' שזהו כדמיון אור חיי הנפש באיברי הגוף וכמו חכמה מוחא חסד דרועא²⁵² בחי' או"כ כו' כידוע (וזהו כשלהבת שיוצא אור בגילוי מן הגחלת) ונק' אי"ן בהעלם לגבי אורות הנאצלים שנק' יש ודבר מ"ה, וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מ"ה²⁵³ היינו כמו שהן כלא חשיב לגבי העצמות כו' וד"ל. וגם בכאן יש בהכרח בחי' אמצעי כמו דהו"א המחבר ה' ואלקים מאצי' לבי"ע כנ"ל, ונמצא אל דיעות ה' ב' דיעות הפכיים והן מתחברים כאחד ממש כנ"ל דרך פרט ישנו בין מאצי' לבריאה ובין מעצמות המאציל לנאצלים, ומ"ש אל דיעות שסובל כל הדיעות לפי שהוא למעלה מכל בחי' האור והזיו שנמשך בקו"ח להשתלשלות העולמות דאבי"ע, וזהו דרך כלל בכללות ההשתלשלות שבחי' הקו"ח נק' ממלא כללי ובחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום נק' סובב הכללי (ומה שנק' סובב כללי גם הוא בבחי' השפעה רק שהוא בבחי' אור העצמות עדיין קודם שמצמצם א"ע (והוא חיי הרוחניי' שבנפש וכשבאה להתפשט בגוף זהו כחיו' הגוף, וזהו פי' מלך יחיד חי העולמים או יחיד חי העולמים מלך, והכל א' דחי העולמים בכלל הוא הקו"ח וחיי החיים הוא סובב הכללי נק' מלך מרומם לבד מתנשא מימות עולם, ואמנם אין זה ההתנשאות רק לגבי ימות עולם שהוא הקו"ח שמרומם מהם אבל בחי' מל' דא"ס שבעצמות הוא מצד התנשאות עצמותו שלמעלה הרבה מהתנשאות על עולם כו' נק' מלך יחיד כו' ומלך מרומם היינו חי העולמים מלך).

והנה עפ"י כל זה יובן ב' מיני כבוד הנ"ל כבוד עליון וכבוד תחתון שישנם בשני המדרגות, א' בין אור המאציל עצמו לאורו בנאצלים שמי"ש לאין