תרמו

וזה מלמטה למעלה. והנה ההפרש בין בחי' או"י לאו"ח ידוע שאו"י הולך ונמשך למטה מטה וכל שהולך ונמשך למטה מתמעט כחו עד שמסתיים, אבל בחי' או"ח שעולה והולך מלמטה למעלה כל שעולה יותר בגובה יותר יתגבר ויעלה עד אין שיעור למעלה עד שחוזר לקדמותו ממש כו'. והענין יובן בב' מיני קול הנ"ל בהפרש בין נשמות דעכשיו לנשמות שלע"ל (והן נשמות דעכשיו רק שיתעלו כנ"ל). דהנה נשמות דעכשיו שרשן בבחי' מל' כמו שמקבלת מז"א שהוא המשפיע ומוליד נשמות כו' ונק' אור זרוע לצדיק כו', והכל הוא בבחי' אור ישר שהולך מלמעלה למטה מההעלם לגילוי, והוא הנק' קול יעקב כו', וזהו קול היוצא מלמעלה למטה (וע"כ אין לכלה קול עכשיו ובשתיקה מתקדשת כנ"ל לפי שבטילה וטפילה לגבי המשפיע בחי' ז"א שהוא בחי' או"י כידוע). אבל לע"ל דאשת חיל עט"ב שיהי' עליית המל' בפנימי' ועצמות אא"ס שקודם הצמצום הראשון כנ"ל ותשפיע לבעלה כנ"ל ה"ז משום דסוף מעשה עלה במחשבה תחילה ונעוץ סופן בתחלתן, שזהו הנק' בחי' אור חוזר והוא הנק' קול העולה מלמטה למעלה מההעלם שלמטה לגילוי והולך ועולה עד אין שיעור למעלה מעלה עד שחוזר לקדמותו ממש כנ"ל והיינו בעצמות אא"ס שנק' קדמון לכל הקדומים232 כו' והיינו מ"ש יצאו מ"ח מירושלים233 כו'. וזהו שיהי' לע"ל נשמות חדשות שבבחי' עצמות המאציל ממש לפי שבחי' או"ח דמל' שחזר לקדמות העצמות ממש ממשיך משם אורות עליונים הגנוזים בהעלם העצמות בעילוי אחר עילוי שאין ערך לנשמות דאו"י להם עד שיחשבו אז רק כמו בהמה לגבי אדם כנ"ל (ובאמת הרי כל בחי' או"ח דמל' שהוא כנ"י עולה בהעלא' הברורים דרפ"ח כו' דהיינו בתו"מ של נשמות דעכשיו שעסקו בעוה"ז דוקא שזהו סוף מעשה כו' כידוע, א"כ מובן דגם נשמות דעכשיו מבחי' ז"א בחי' או"י אבל הן עצמן יתעלו ע"י תו"מ שלהם שנק' סוף מעשה לבחי' העצמות ממש שהן נשמות החדשות ויהיו במדרגתם ממש והסעודה דלויתן לפניהם יהי' כנ"ל דקאי ואכלתם על נשמות דעכשיו דוקא ויאכלו הם עצמם מאשר כבר נברר על ידיהם בחי' אד"ם שהוא או"י בבחי' בירור שני מצד בחי' או"ח שלהם וד"ל).

וזהו בחי' קול כלה דלע"ל שנק' קול גדול ולא יסף מפני שהוא בבחי' או"ח עד לקדמותו ששם הוא גדול בבחי' גדלות הא"ס ממש וד"ל. משא"כ עכשיו אין לכלה קול כלל מפני שמקבלת מבעלה כו' וכנ"ל בענין צלותא דבלחש כו', וע"ז א' הכלה הופכת פניה234 מפני הבושה מן החתן וכרבקה שנפלה מעל הגמל בראותה את יצחק משום דבחי' מקבל מתבייש מפני המשפיע

הערות

  1. 232. שנק' קדמון לכל הקדומים : תקוני זהר תי"ט (מב, א). ובכ"מ.
  2. 233. יצאו מ"ח מירושלים : זכרי' יד, ח.
  3. 234. הכלה הופכת פניה : פסחים פו, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.