תרלב

כידוע דאית יראה כו' יראה תתאה בנוק' שנק' אשה יראת ה' בחי' ביטול היש לאי"ן האלקי כמו בהתעוררות תשובה ואוי"ר טבעיים להתפעל לצאת ממקומו הטבעי לבד כו', אבל יראה עילאה בחי' ביטול בעצם רק מצד בחי' אי"ן האלקי שבנשמ' הוא בחי' דכ"ר ונק' אי"ש ביו"ד דחכמה כ"ח מ"ה העצמי כידוע, וזהו אשרי אי"ש בחי' דכר כו', ואמנם מי הוא הנותן כח לאיש זה להיות בו ביטול העצמי דכח מ"ה הנ"ל זהו בחי' המקיף דצלם והוא צ' ל' שנק' צל ומ"ם דצלם למעלה מזה וצל זה הוא הבא בגילוי כמ"ש ה' צילך¹⁵⁸ כו' ונק' מזלי' כידוע, והוא בחי' העטר"ה הנ"ל להיות לו כח המוליד במוחין שזהו בבחי' כחב"ד תוס' כח כו', אבל החופה הוא מקיף דיחידה בחי' מ"ם דצלם שכולל דכר ונוקבא כאחד כו' וד"ל, ויש נשמות שהן בבחי' נוק' כאשה יראת ה' הנ"ל ויש להן בחי' מקיף מיוחד ליתן בה כח ועוז לקבלת אור האלקי, וזהו כמו טבעת קידושין כו', ויש נשמות שהן מבחי' דכורא ומקיף שלהם הוא שיולידו ויעשו פרי למעלה בעבודתם כאיש שיוכל להוליד כו'. ובזה יובן ההפרש בין מקיף דעטרה לגבי החתן וכמ"ש כחתן יכהן פאר¹⁵⁹ שהוא העטרה ובין מקיף דכלה שזהו ככלה תעדה כליה שהן טבעת הקידושין כו' וד"ל).

[טז] והנה כל זה עכשיו דוקא שהמל' מקבלת מז"א ע"כ נאמר בעטרה שעטרה לו אמו להיות לו כח היחוד כנ"ל, אבל לע"ל כתיב אשת חיל עטרת בעלה ונקבה תסובב גבר¹⁶⁰ שאז לא תקבל המל' מז"א כי תעלה למעלה הרבה ממנו והיינו בבחי' אור הכת"ר דכתר מלכות איהו כתר עליון כו' משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן כנ"ל וסוף מעשה עלה במחשבה תחלה כידוע בענין כוסי רוי"ה גימטריא אר"ך¹⁶¹ והוא בחי' א"א דאצי' כו' (ומ"ש והי' אור הלבנה¹⁶² כאור החמה שיהיו זו"נ שוין בקומתן יהי' עוד עלי' למל' למעלה מזאת והוא שתהי' עטרת לבעלה כו'). והענין הוא כנ"ל דבחי' פנימי' אור א"ס שבפנימי' התענוג העצמי שנק' שעשועי המלך בעצמו יאיר בכנ"י לע"ל ויקראו חפצ"י בה כנ"ל שזהו סוף מעשה שעלה במחשבה תחילה ממש ויהיו בחי' בית קיבול להכיל זה כנ"ל. וזהו מארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש¹⁶³ שזהו מה שהמלאכים אומרים עכשיו קדוש הוי' כו' יאמרו קדוש זה לפני נשמות הצדיקים, וזה פלא גדול לכאורה. אלא הענין הוא שנשמות הצדיקים בעסקם בתו"מ ובתפלה ותשובה בהיותם בגופים בעוה"ז עושין בחי' כת"ר ועטרה לבחי'