תרלא

המעשה בחיצוניו' דעכשיו משום דנעוץ תחלתן בסופן שהוא סוף מעשה דוקא וכמשי"ת בעזר"ה וד"ל).

[טו] והנה מעתה יש להבין מ"ש צאנה וראנה כו' בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת כו', דהנה ידוע שהמלך שלמה מלך שהשלום שלו¹⁵⁵ כו' היינו בחי' ז"א דאצי' ועטרה שעטרה לו אמו הוא בחי' אימא בינה עילא' ובחי' העטרה הזאת היינו כל בחי' אורו' העליוני' דע"י ולמעלה מעלה הגנוזי' בעצמות אור א"ס וז"ש שעטרה לו אמו דוקא כידוע בענין אהי' אשר אהי' דכל התגלו' העלם הכת"ר הכללי הוא בבחי' בינה אנא זמין לאתגלאה¹⁵⁶ כו', וזה סותר לכאורה לענין הנ"ל דבמ"ת הי' בבחי' מקיף בהעלם הנק' אירוסין. ועוד שא' וביום שמחת לבו שזהו לע"ל וגם אז בעטרה שעטר"ה לו אמו, ואין הענין כן לפי כל הנ"ל שלע"ל יהי' האור מבחי' העצמו' והפנימי' דאא"ס שבפנימי' ע"י ולא בבחי' עטר"ה ומקיף אלא בגילוי כנ"ל.

אך הנה יש להקדים לזה ענין א' הידוע בע"ח דעכשיו בחי' המל' מקבל מבחי' ז"א בעלה והוא יחוד זו"נ שהוא יחוד הוי' ואלקים כידוע. והנה בחי' חתן וכלה שהוא בחי' משפיע ומקבל הרי למעלה בחי' ז"א נק' חתן חו"ת דרגא כו' וכנ"י נק' כלה בחי' מקבל השפע, וזהו יחוד קודב"ה ושכינתי' כידוע, אך הנה כדי שיהי' בכח החתן להשפיע למקבל ביחוד וזווג ושיהי' בחי' תולדה מייחודם לזאת צריך שיבא הכח והעוז להמשפיע מלמעלה מעלה דוקא. וזהו ענין בעטרה שעטרה לו אמו דהיינו בחי' בינה עילא' שממשכת לז"א עטרה שהוא מקור למוחי' בשביל כח היחוד להוליד נשמות כו' שאז דוקא יש ביכולת ז"א להשפיע למל' היא כנ"י, ועטרה זו היא מקיף ע"ג הראש דחתן כשהוא בחופה שחופפת ע"ג שניהם יחד כו'. ואמנם ב' דברים יש כאן הא' האירוסין שהוא ג"כ בחי' מקיף כשמקדש בכסף קידושי' והב' ענין העטרה שבראשו שעטרה לו אמו שלמעלה הרבה מזה המקיף דאירוסין כו'. והענין הוא דכח המקיף הזה שבעטרה זו היינו להיות במוחין שלו כח התולדה ביחוד שנק' נישואין כנ"ל זהו למעלה הרבה ממקיף של המקבל שהוא טבעת קידושי' שע"ג אצבעה באמרו לה הרי את מקודש"ת לי כו' שאין זה המקיף רק לגבי דידה שתתקדש אליו ותהי' ראוי' ליחוד וזווג כו', אבל מקיף דידי' שיהי' בו כח התולדה הוא בעטר"ה כו' וד"ל.

(ויובן זה בעבודת ה' במ"ש אשרי איש ירא ה' וארז"ל כשהוא איש ולא אשה, ולכאורה גם באשה נז' יראה כמ"ש אשה יראת ה'¹⁵⁷, אלא הענין הוא