תרכט

כו' ומבואר בזוהר שכל אורות הגנוזים ונעלמים בעצמות עולם הא"ס באו לגילוי בזמן מ"ת¹⁴⁴ כו' ואיך נאמר שלא הי' אז הגילוי רק בחיצוניות כו'. אך הנה הענין הוא דודאי מ"ש וירד ה' כל בחי' עצמותו ירד אך א"כ הי' העולם מזדכך מחומריותו שנעשה ע"י חטא עה"ד כו', וגם שהי' חירות גם ממלאך המות¹⁴⁵ לולי חטא העגל אח"כ עכ"ז לא היתה ירידה זו כמו שיהי' לע"ל דכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר שיהי' גילוי אא"ס למטה כמו למעלה ממש משום דאת רוח הטומאה¹⁴⁶ אעביר כו', ומוכרח לומר שירידת ה' על הר סיני בגילוי הי' רק מבחי' גליא שבו דקודב"ה סתים וגליא וכל בחי' אורות העליונים דע"ס דאצי' ולמעלה מעלה הגנוזים בעצמות המאציל אע"פ שגם הם באו ונמשכו למטה וכמ"ש בעטרה כו' מבחי' מקיפים דע"י וא"א כו' אבל כולם היו בבחי' ההעלם וההסתר על בחי' הגילוי היינו בבחי' אור מקיף ולא בא בחי' הסתים שהוא פנימי' אור א"ס שבפנימי' ע"י כו' לידי גילוי גמור בבחי' או"פ רק הי' בבחי' מקיף על האו"פ וסובב עליו מכל צדדיו כו', ולא שהי' בהעלם והסתלקות לגמרי אלא אדרבה הי' הכל שם רק שנשארו בהעלם על אור הגילוי שבא בבחי' או"פ, וכמו הדיבור אנכי כו' ודאי הי' בבחי' גילוי גמור אך מה שהי' גנוז ונעלם בבחי' מקיף על הדיבור הוא בחי' פנימי' אור א"ס שבטעם ועונג העצמו' ובחי' פנימי' ח"ע שבזה הדיבור ע"כ על כל דיבור פרחה נשמתן כו', והוא ענין המא' שכפה עליהם ההר כגיגי"ת¹⁴⁷ בבחי' מקיף כו' וד"ל. ונמצא שההשפעה הפנימי' שהוא פנימי' האור מאור א"ס שבי' הדברות הי' נמשך בבחי' מקיף שהוא בהעלם ולא בגילוי גמור, וזהו הנק' בחי' אירוסין וכמ"ש וארשתיך לי באמונה כו' (ואע"פ שכל העם רואים¹⁴⁸ את הקולות כו' ראו רק בחי' הגילוי אור דא"ס שבא בבחי' קול ודיבור אבל בחי' הפנימי' דאור א"ס שהי' בבחי' העלם ומקיף הי' מאיר עליהם בבחי' מקיף והן העדיי"ם שנק' כתרי"ם).

דהנה ענין האירוסין ידוע שלוקח הטבעת העגול ונותן על אצבעה ואומר הרי את מקודשת לי, שהעיגול דטבעת קידושין מורה בחי' היקף המקיף דמשפיע והוא אור שפע המקיף להקיף את המקבל שיוקרב ויוקדש אליו ביחוד ועדיין לא בא ליחוד אך זהו עיקר ומקור לכל יחוד וזווג שיהי' אח"כ כי באמרו הרי את מקודשת לי מתקדשת ומזומנת לו ליחוד וקנאה בקידושי' אלה כידוע ופי' מקודשת מזומנת גם הוא ל' קדש מובדל מאיש זולתו ומקודשת בבחי' קד"ש עליון אליו, והוא האירוסין שמקדש האשה בכסף והאשה נקנית בג'