תרכח

שעשועי המלך בעצמו לשעשוע ותענוג הנמשך למטה לגבי המקבלים (וכידוע דבחי' ע"י ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים ומה שהוא ראש לנאצלים הוא בחי' חיצוניות התענוג בלבד ומה שיש בו מבחי' האחרונה שבעצמות עולם הא"ס הוא בחי' פנימי' ע"י בכלל כידוע), ובחי' גליא דאורייתא מקבל מבחי' גליא דא"ס שהוא בחי' חיצוניות התענוג שבעצמותו כנ"ל אבל בחי' סתים שבו שבעצמותו ממש לא בא לידי גילוי כלל במ"ת רק לע"ל הכל יהי' בבחי' סתים דוקא והיינו כל ג' אלה הקשרין דישראל באורייתא ואורייתא בקודב"ה שהוא עצמות המאציל כו' יהיו בבחי' הסתים שבהן שהן בבחי' פנימי' התענוג שבעצמות שנק' ארץ חפ"ץ חפצי בה¹³⁵ כו' ויקבלו התורה מבחי' פנימי' שבתענוג העליון כנ"ל ואורייתא ג"כ מתקשראת אז בקודב"ה בפנימי' ועצמות השעשועים כמו שהי' קודם שנאמר ואהי' אצלו כו' (וגם כבר הי' לעולמים בדוגמא דלע"ל בדוד שהי' מחבר תורה של מעלה בהקדב"ה כמ"ש במדרש¹³⁶ לפי שהוא בחי' מל' משיח וכמ"ש נאם דוד בן ישי הקים עול של תורה וזהו ואלה דברי דוד האחרונים וכמ"ש במ"א¹³⁷ וד"ל).

[יד] ומעתה הנה יש להבין ענין ההפרש בין אירוסין לנישואין דבמ"ת הי' בבחי' אירוסין לבד כמ"ש תורה צוה לנו משה מאורשה¹³⁸ כו' ולע"ל בקבלת התורה פנימי' כנ"ל יהי' בבחי' נישואין וכמ"ש ביום ההוא תקראי לי אישי ולא בעלי כו', דמ"ש כי בועליך¹³⁹ עושיך זהו ביום שמחת לבו דבנין בהמ"ק ונתגרשה וכמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם¹⁴⁰ כו', ובאמת ביום שמחת לבו קאי לע"ל כו'. דהנה לכאורה יש להבין בענין הנ"ל שבמ"ת לא הי' הגילוי רק מבחי' חיצוניות העונג העליון כו' והוא חיצוניות אא"ס שבתורה כו' והלא אמר וירד ה' על הר סיני וכשירד ודאי כל עצמותו ירד כמו שהוא בבחי' פנימי' שלו וגם הרי בפי' א' אנכי ה' כו' ופי' אנכי מי שאנכי¹⁴¹ בחי' סדכ"ס דלא ידע לי' בר איהו¹⁴² כו' וכמ"ש צאנה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו¹⁴³