תרכו

דכתי' וירד ה'¹¹⁹ הי' בחי' גילוי בחי' חיצוניות לבד ובחי' סתים שבו שנק' סתימא דכל סתימין יתגלה לעתיד, וכמ"כ נש"י שהיו במ"ת בגופים הוא בחי' גליא ומ"ש וגם אשר איננו פה¹²⁰ קאי על הנשמות שיסתעפו דור אחר דור, אבל נשמות חדשות לגמרי או שרש הנשמות כולן כמו שהן במקורן הוא בחי' סתים שעליהם א' כולך יפה כו' שחתומים ונעלמים באוצר הנשמות כו' והן יתגלו לעתיד וד"ל).

והנה ההפרש בין חיצוניו' הנגלה לנסתר שבה ידוע שזהו הנק' פנימי' וחיצוניות בחכמה דאורייתא מחכמה נפקת וכך הוא ההפרש בבחי' העונג העליון שמלובש בחכמה יש בו פנימי' וחיצוניות (והוא ענין פנימית אבא שהוא פנימית ע"י וחיצוניות אבא הוא חיצוניות ע"י כו'). וביאור הדברים ידוע דבתורה נאמר ואהי' אצלו אמון¹²¹ שעשועים יום יום, ויש בזה ב' ענינים, א' בבחי' החכמה שנק' התורה חכמה הקדומה שקדמה לעולם אלפים שנה¹²² וכמ"ש כאשר יאמר משל הקדמונ"י¹²³ וגם א' נובלות חכמה של מעלה תורה¹²⁴, והענין הוא דחכמה של מעלה הוא שרש החכמה הנגלית שבתשב"כ ושבע"פ והוא בחי' פנימי' חכמתו העצמית שהוא חכמה דא"ס בבחי' פנימי' שבו היינו שבה בחי' גילוי אור עצמותו ממש וז"ש ואהי' אצלו ממש אמון אמון מופל"א¹²⁵ בסדכ"ס כו' ורק בחי' הנובלות דחכמה של מעלה הוא בחי' גליא שבתורה וז"ש הנסתרות לה' כו' (וכמ"ש במ"א בפי' ותמלא כד"ה כו' זהו כ"ד ספרים¹²⁶ דאורייתא כמו עד"מ השואב בכד מים הגדול כו'), וכמו דאורייתא מח"ע נפקת יש בזה פנימי' וחיצוניות כנ"ל כך בבחי' התענוג העליון שבח"ע דתורה שנק' שעשועים יש בזה ממילא ג"כ בחי' פנימי' וחיצוניות, והיינו מ"ש ואהי' אצלו כו' שעשועים עצמיים שנק' בחי' שעשועי המלך בעצמו היינו מצד עצמותו, והוא בחי' התענוג הפשוט שבאחדות הפשוטה שאינו מדבר שחוץ ממנו כלל וכלל כו' וד"ל, והוא הנק' פנימי' התענוג שבח"ע ונק' עתיקא דעתיקין, והוא בחי' סוד ה' הגנוז ונעלם בכל דין ודין מדיני התורה הנגלית (וכמו שגם עכשיו בג"ע