תרכה

במקומ"ו דוקא. ומ"מ צהלות חתנים שנים הנ"ל ומשתה נגינתם דנערים הנ"ל הכל בזמן א' שהוא לע"ל שע"ז א' מהרה ישמע קול ששון כו' שזהו בחי' שמחה דנערים קול חתן וכלה הוא ענין מצהלות חתנים ומפרש דבריו במ"ש קול מצהלות כו', וכן מ"ש תחלה אשר ברא ששון בריאה יש מאין הוא שמח' דנערים חתן וכלה גילה רינה כו' הכל בחופה דדכר ונוק' שנק' אד"ם בצלם אלקים שהוא זווג נשמות ששרשם ביחוד פנימי' דאו"א כנ"ל וכמשי"ת ב"ה.

[יג] והנה מעתה יש להבין¹¹² סדר הדברים במ"ש מהרה ישמע בערי יהודה כו' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים כו'. דהנה יש לדקדק במ"ש מהרה ישמע ל' עתיד ולא עתה ומה ענין הקול חתן וקול כלה שישמע לעתיד דוקא ולא עכשיו, וגם מה שכפל לומר קול חתן בפ"ע וקול כלה בפ"ע הל"ל קול חתן וכלה, ומהו ענין הרמת קול שמחה לחתן וכלה. ויש עוד להבין ענין שינוי הנוסח דברכת אשר ברא שחותם משמח חתן עם הכלה ולא חתם משמח חתן וכלה כמו בברכת שמח תשמח כו'. ויש להקדים תחלה ענין ההפרש בין אירוסין לנישואין, דהנה ארז"ל במס' מנחות על משה יבא טוב¹¹³ ויקבל טוב מטוב כו' טוב זו תורה כו', ויש להבין הלא כבר ניתנה התורה ודבריו חיים וקיימים ולמה יצטרך עוד הפעם לקבלת התורה. אך הנה ידוע דאורייתא סתים וגליא וקודב"ה סתים וגליא וגם כנ"י סתים וגליא וג' אלה מתקשראן בקשר אחד ממש וכמאמר הזוהר ג' קשרין הן¹¹⁴ ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודב"ה כו', ובג' אלה הוא ההפרש בין מ"ת שע"י משה ובין קבלת התורה בימי משיח (שהוא משה כידוע דפנימי' אבא הוא פנימי' ע"י¹¹⁵ וזהו יבא טוב ונק' גואל ראשון וגואל אחרון וכמ"ש אם יגאלך טו"ב¹¹⁶ כו'). דהנה אורייתא סתים וגליא בחי' גליא הנגלות שבתורה ניתנה במ"ת כמ"ש ביום חתונתו זו מ"ת¹¹⁷ וזהו בחי' אירוסין לבד, ובחי' סתים שבהן שהן הנק' טעמי תו"מ שלא נגלו אז רק יתגלו לע"ל וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו שהן טעמי מצות כדפרש"י¹¹⁸ וזהו קבלת התורה פנימי' בימי משיח מחדש ממש כמו שניתנה בחי' חיצוניות החלק הנגלה שבה (וכמ"כ קודב"ה דסתים וגליא במ"ת