תרכב

רינה וצהלה שהוא בחי' חדוה וגילה עצמית שלמעלה מן הטעם מצד אור המקיף דחופה החופפת מלמעלה ולכך נק' צהלה ולא שמחה שהשמחה באה מצד גילוי אור כו', אבל הנערי"ם אין להם בחי' חופה כלל כנ"ל ע"כ לא אמר בהם מחופתן אלא ממשתה נגינתם בלבד.

והענין יובן בהקדים לזה ענין אחד והוא בענין ניסוך היין ע"ג המזבח שהי' בשיר הלוים דוקא, והי' כאן ב' דברים א' ניסוך היין והב' שיר של הלוים, ואמרז"ל על מ"ש הגפן החדלתי תירושי המשמח אלקים ואנשים אם אנשים משמח אלקי"ם במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא ע"ג היין⁹⁷, ולזה הי' שיר הלוים על ניסוך היין דוקא ושניהם כאחד דוקא ולא זה בלא זה, דאע"פ שהכל ענין אחד והוא השמחה שהיין משמח אלקים כו' וגם השיר משמח אך אין אומרים שירה אלא על היין, וזה פלא לכאורה דכבר מצינו שיש שיר בלא יין כמלאכים שאומרים שיר בלא יין ויש יין המשמח בלא שיר כמ"ש המשמח כו' ולמה צירפו שניהם דוקא. אך הנה כתיב ועבד הלוי הוא ואיתא בזוהר הוא דא הוא עתיקא⁹⁸ כו', והוא בחי' פנימי' בינה שנק' הו"א ל' נסתר שהוא בחי' הסתימות וההעלם שבבינה שם הוא גילוי בחי' עתיקא, וזה אינו מובן לכאורה דהרי נהפוך הוא דמ"ש בע"ח דהתגלות ע"י בבינה היינו בבחי' התגלות דבינה דוקא וכמשי"ת.

והנה יש להקדים לזה הענין הידוע דיין המשמח הוא בבחי' בינה והיינו נכנס יין יצא סוד דסוד גימטריא ע'⁹⁹ והיין גימטריא ע', ויש להבין מהו גילוי הסוד שע"י היין יוצא הסוד הנעלם הזה לגילוי כו'. דהנה יש ג' מדרגות ביין, הא' הנק' יין המשומר בענביו¹⁰⁰ עדיין שלא יצא לגילוי כלל, והב' יין המשמח שהוא היין הנסחט ועמד זמן מה ובא לכלל טעמו במזג נכון, והג' יין המשכר כמו בנח דכתיב וישת מן היין וישכר¹⁰¹ כו' וכמו בחטא עה"ד שאשכול של ענבים סחט"ה לו¹⁰² שהי' מעורב טו"ר ובחי' הרע שביין הוא המסתעף ממנו כעס ורציחה (כרבה דשחטי' לר"ז במשתה דפורים¹⁰³) ובחי' הטוב שביין הוא המביא לידי שמחה וטוב לבב דוקא כמו כאשר טוב לבו ביין כו', וכמו שנראה בחוש שבמשתה היין יטיב לב אדם ויסתעף ממנו כל טוב וחסד גם לשונאו כמו לאהובו והוא מצד השמחה שישמח לבו ויתרומם בנפשו באור הטוב והחסד