תרכא

[יו"ד] וזהו והוא כחתן יוצא מחופתו, דהנה בחי' חתן ל' חות דרגא הוא בחי' אד"ם בחי' משפיע ומוליד שמעלמא דדכורא והן הנשמות ששרשם במחשבה עילאה בחי' ח"ע כנ"ל (שהמלאכים אין להם כח המוליד מפני שלא נק' אד"ם כללא דדכר ונוק' רק נק' נערי"ם כנ"ל) והן יוצאי' מחופת"ן הוא מבחי' המקיפים דכבוד העליון והתחתון הנ"ל כי שרשם בבחי' מקיף דח"ע כנ"ל (ולמעלה היינו בחי' ז"א שיוצא מחופתו שזהו בחי' מקיף דאבא, ומ"ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו', וכמ"ש במ"א דשניהם אמת⁹³ דגוף הכתר הנק' עטרה עטרה לו אמו אבל החופה הוא מקיף דאבא). והנה בחי' עליי' דכנ"י עולה לשרשם שהוא בבחי' מקיף דחכמה עילאה, וכפי ערך ירידת הנשמה בגוף שנעשה בצל"ם אד"ם כו', כך שכרה לעלות במחשב"ה עילאה בחי' חופה (וכמ"ש כבוד ה' יאספך⁹⁴, וכמו בג"ע שיש חופה לנשמות כו') דכבוד העליון, משא"כ המלאכים ששרשם רק מבחי' אותיות דבינה שבא בבחי' צמצום גדול כשהן עולין אין עולין רק לשרשם באותיות דבינה ולא בחופה דכבוד דאור אבא כלל וד"ל. ונמצא שגם שהמלאכי אלקים שעולין ויורדין בסולם שהוא כנ"י היינו בזמן שישראל עולין ויורדין ממש כנ"ל, מ"מ אין עלייתם שוה, דעליית כנ"י לשרשם העליון הרבה יותר מעליית הנערים שעולין לשרשם בבחי' אותיות דחיצוניות בינה בלבד כנ"ל. וזהו כללות ענין ההפרש שבין חתנים לנערים שהן נשמות ומלאכים ואע"פ שחונה מלאך ה' סביב⁹⁵ לנשמ' שנק' יריאיו לשומרו כנ"ל מ"מ בעליותם למעלה הרי הנשמה עולה למעלה הרבה ולכך נק' מהלך כמ"ש מהלכים בין העומדים האלה וכמ"ש במ"א⁹⁶ וד"ל.

[יא] ובזה יובן מ"ש קול מצהלות חתנים מחופתן ובנערים לא הזכיר חופה כלל אלא ממשתה נגינתם, והענין הוא דבחי' החתנים שנים כי הנשמות ששרשם מעלמא דדכורא כאשר יבאו להזדווג בנשמות שמעלמא דנוק' ה"ז כמו בחי' יחוד וזוג עליון דזו"נ דאצי' וכיחוד עליון יותר דאו"א (וע"כ א' על כל כבוד חופה ב' מיני כבוד כנ"ל ב' מיני חופה א' חופה שעל חתן העליון שהוא אבא עילאה בזוג להוליד כו' והב' חופה שע"ג חתן התחתון שהוא בחי' ז"א כו') והחופה חופפת על דכר ונוק' כא' שיהי' בהם כח להתייחד ולהוליד מצד היותו אור מקיף כידוע. וזהו פי' מצהלו"ת חתני"ם מחופת"ן שיוצאי' מחופתן בקול