תרכ

שמאיר בנשמתו למעלה מן הטעם ודעת שכלי כלל כו'). והנה ידוע שבכל אור בפרט יש בחי' א"פ וא"מ, וכמ"כ בחכמה שנק' ראשית הגילוי מבחי' אי"ן דכת"ר וכמ"ש והחכמה מאי"ן תמצא וכידוע, יש בה בחי' א"פ וא"מ, ובחי' או"פ שבה היינו כשנק' בשם כבו"ד והן ל"ב נ"ח דהנתיבות הללו ה"ז בא בבחי' גילוי אור ממש וכמ"ש מאין תמצא⁸⁶ כמציאה שבאה בגילוי, והיינו נקודת השכל כשמבריק מן ההעלם לגילוי אור ומתחלק לל"ב נ"ח כו', אבל בחי' מקיף דחכמה היינו טרם שבא אור החכמה לגילוי מן ההעלם אלא כמו שהיא בבחי' ההעל"ם דאי"ן (וכפשוטו דמאין תמצא כלומר מהיכן שלא נודע מציאותו) ונק' תעלומות חכמה, ולא שהיא בהעלם והסתלקות לגמרי (שזהו הנק' שכל מופלא שכל הנעלם מכל רעיון⁸⁷ כו' ונק' ח"ס סתום לגמרי) אלא שמאירה בבחי' מקיף, והוא הנק' חופה שזהו בחי' אור מקיף דחכמה וכמו החופה ממש שחופפת ע"ג הראש הגבה למעלה כו', אך חופה זו היא מקור נעלם החופף מלמעלה לבחי' אור החכמה שמשם נובע תעלומות חכמה מן ההעלם לגילוי אור, וזהו כי על כל כבוד דחכמ"ה חופה בחי' מקיף שלה (וכמו בחי' קרומ"א דמחפיא על מוחא שבלתי מתחלק לל"ב שבילין עדיין והוא נק' ח"ס כמ"ש במ"א⁸⁸, דלא כדלעיל, ובנשמה היינו מקיף דצלם כ"ח המקיף דחכמה שבנפש שמעוררו פתאום בתשובה ומעוררו לבחי' הביטול העצמי הנ"ל וד"ל). ומ"ש על כל כבוד כי יש ב' מיני כבוד כבוד עליון וכבוד תחתון ונק' כבוד נאצל וכבוד נברא⁸⁹ (והיינו כבו"ד דאור אבא וזהו מי הוא זה מלך הכבוד⁹⁰ כו' שנק' מלכא עילאה, וכבוד נברא הוא בבחי' תולדה שלו בז"א שנק' מלך סתם וכן במל' שז"ש ה' צבאות הוא כו'), ועל כל כבוד יש חופ"ה שהן ב' מיני מקיפים א' מקיף דאור החכמה עילאה הנק' כבוד העליון והב' מקיף דחכמה תתאה כמ"ש בס"י שיש חכמה בראש וחכמה בסוף⁹¹ (והוא מ"ש מ"ה שמו מה שם בנ"ו שהוא זו"נ כו' כנ"ל), והיינו כידוע דכמו שמבחי' ת"ת דא"א נעשה כת"ר לאו"א נק' חופה לכבוד העליון כך מת"ת דאימא נעשה כת"ר לזו"נ והוא החופה לכבוד התחתון, וביאור כל זה מבואר ע"פ זה בסידור⁹²).