תריט

השכל שגם הוא איננו עצמי ממש כידוע שהשכל בא בבחי' אור גילוי בעלמא, אלא מבחי' מחשבה דחש"ב מ"ה⁷⁷ שזהו כח מ"ה העצמי, והוא בחי' פנימי' אור אבא הנ"ל ששם כח המוליד בדומה לו כמו התהוות הולד מטפה שבמוח האב כו' (וכידוע בפי' מ"ה שמו⁷⁸ מ"ה שם בנו דהיינו בחי' מ"ה דאדם קדמאה שהוא אור אבא ומ"ה שם בנ"ו הוא בחי' ז"א ונק' ישראל סבא שהולידו בצלמ"ו כדמותו כו', והיינו ב' מיני כבוד שית'), אבל הנה שרש המלאכים באה מבחי' חיצוניו' והוא מבחי' דיבור העליון, כידוע שמן האותיות אלקיי' דהיינו דבר ה' נתהוו כל המלאכים וכמ"ש וברוח פיו כל צבאם⁷⁹ והבל פיו שבדיבור בא מצרופי אותיות המחשבה שגם היא בחי' לבו"ש לגבי השכל כנ"ל, ושרש אותיות המחשבה מבחי' בינה שהוא השגת השכל והבנתו בהסבר אורך ורוחב ששם מתהווה אותיות וצירופי' במחשבה שנק' לבוש להלביש השכל המושג אבל טרם שבא השכל לכלל השגה אין כאן אותיות כלל (וגם נקודת חכמה שבהעלם נק' חיצוני' יסוד אבא לגילוי אור ושפע שכל מן ההעלם ואין לו ערך לעצם בחי' הטפה שבמוח אבא להוליד בדומה לו כמ"ש במ"א בענין ההפרש בין איבין וזרעין⁸⁰ בזוהר פ' נח הנדפס בביאורי הזוהר ע"ש באריכות). וזהו ענין עיקר ההפרש בין נערים לחתנים, דהנה שרש חתנים הן הנשמות שמעלמא דדכורא שהוא בחי' ז"א דאצי' (ששרשו בפנימי' אור אבא כנ"ל בפי' מ"ה שמו מ"ה שם בנ"ו כו'), ולכך נק' הנשמה אד"ם בצלמ"ו כו' ואין המלאך נק' אד"ם הגם שדמות פניהם פני אדם⁸¹ ופני אדם לארבעתן⁸² כו' אך זהו רק בבחי' הקטנות מאד כאנפי רביא ונק' נערים כנ"ל, והיינו מצד שרשם שהמלאכים מתהווים מבחי' האותיות דמו"ד שהוא מבחי' בינה בחיצוניות האור כשבא לכלל השגה כנ"ל וד"ל.

וזהו קול מצהלות חתנים מחופתן, כי הנה כתיב כי על כל כבוד חופה⁸³, ויש להבין מה שייך חופה לכבוד וגם על כל כבוד כמה מיני כבוד כו'. אך הנה ידוע שאור החכמה נק' כבו"ד דגימטריא כבו"ד הוא ל"ב⁸⁴ והן ל"ב נתיבות חכמה שמתחלק לל"ב שבילין ל"ב חדרים שבמוח כידוע וכמ"ש כבו"ד חכמים ינחלו כו' וכמארז"ל אין כבוד אלא תורה⁸⁵ כו' וע"כ בחי' כבוד דתורה חכמים ינחלו (ובנשמה היינו בחי' כח מ"ה שבנה"א בחי' ביטול בעצם לאי"ן האלק"י