תריד

יישן כו'. הענין הוא דאע"פ שבחי' נער מט"ט זה יורד מאצי' לבי"ע אבל הנה הוא מיוחד לישראל דוקא ונקרא שר של ישראל (והוא מ"ש מיכאל שרכם), רק שלפעמים הוא בהגבהה ומעלה גדולה כמו בימי יהושע שבא אליו לעזור לישראל בכיבוש יריחו וא"ל אני שר צבא הוי' עתה באתי לעזרתך (והוא בחי' נער מט"ט דאצי' כנ"ל), ולפעמים הוא בירידה וקטנות מאד מאד והיינו כאשר ישראל בירידת המדרגה בבחי' הקטנות כמו כי נער ישראל46 כו' או שהן מושפלים ביותר בין אוה"ע ונלחצים בלחץ ודוחק אזי גם הוא בבחי' הירידה והקטנות עמהם יחד ממש שכאשר עולין עולה עמהם וכאשר יורדין יורד עמהם, שבעליית ישראל כמו בזמן בהמ"ק דשלמה שהי' כנ"י בתכלית העילוי (כנ"ל) כתיב והכרובי"ם פורשי כנפים47 כו' והן אנפי זוטרי שנק' נערי"ם דאצי' כרוב כרבי"א48, וכן בזמן התנאים ואמוראים שמשו בבת קול כו' (וז"ש נכנסו לפרדס ראו שמט"ט יושב וקושר כתרים49 כו'), ובזמן הגלות דשכינה עמהם בגלות וכנ"י בתכלית הירידה יורד גם הוא עמהם ונקרא אז שומר ישראל שהוא כמו מלאך שומר ממש כמו כי מלאכיו יצוה לשמרך50 כו' כך לכלל נש"י בגלות היו מוטבעי' בי' כל צורריהם לולי שומר ישראל זה שהוא בחי' מט"ט (שנק' שר צבא ישראל) שבכל צרתם לו צ"ר ומלאך פניו כו' יושיעם ול"ו צ"ר ממש כי הוא בתכלית ההתאחדות עם ישראל וכל צרתם ל"ו צר ממש כאילו הוא נתון בצרה זו, וכאשר נגאלי' מצרתם הרי זה יוצא ונגאל עמהם כענין שא' ליעקב אנכי ארד עמך מצריימה51 שזהו ענין גלות השכינה כך בנער זה עולה ויורד עמהם בכל דור וכל זמן ועליו נאמר לא ינום ולא יישן שומר ישראל, דבכל צרה ישמור לישראל ונעשה ניסים ע"י מלאך זה וכמ"ש חונה מלאך ה'52 סביב ליריאיו כו', וכאשר ידוע שמתלבש מלאך זה בכל דור וזמן לפי העת והשעה בכל צרת ישראל להושיעם בכמה סיבות ותחבולות וניסים נפלאים למעלה מדרכי הטבע האנושית כו' וכמאמר לא אחד בלבד עמד כו' אלא שישלח מלאך ויושיעם, וה"ז כמו שמלאך זה יושיע א"ע כו' וד"ל.

והנה מפני שבחי' מלאך זה שמיוחד לישראל לבדם הי' תמיד עמהם בכל הלחץ והדחק שבכל זמן הגליות, ע"כ כאשר יבא משיח ויתעלו ישראל יתעלה גם הוא עמהם לפי שבכל צרתם הי' לו צר וישמרם בכל כחו עוז ע"כ בעלייתם יתעלה ויתקרב גם הוא לתכלית העילוי שיהי' בזמן משיח, ומלבד שהדין נותן כך אלא מצד חיבת ישראל להראות עוז החיבה להם עד שגם

הערות

  1. 46. כי נער ישראל : הושע יא, א.
  2. 47. והכרובים פורשי כנפים : ע"פ תרומה כה, כ. ויקהל לז, ט.
  3. 48. כרוב כרביא : ראה חגיגה יג, ב.
  4. 49. נכנסו לפרדס ראו שמט"ט יושב וקושר כתרים : ראה לקמן סוף אות ח. וש"נ.
  5. 50. כי מלאכיו יצוה לשמרך : תהלים צא, יא.
  6. 51. אנכי ארד עמך מצריימ' : ויגש מו, ד.
  7. 52. חונה מלאך ה' : תהלים לד, ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.