תרי

שבמוח שם הוא ונק' חכ"ם ל"ב, וע"כ ממילא מובן שגם בחי' נער זה דאצי' שנק' אנפי זוטרי כמו אנפי רברבי דז"א הוא בהיותו טפל ומחובר בו לקבל מוחי' דגדלו' דאו"א כו' רק בהפרדו ה"ז בבחי' קטנו', וכמו דמיון דו"ר טבעיי' לבדם בלא הארת המדו' דגדלו' כו', והוא ענין ירידת מדות דקטנו' הללו מאצי' לבריא' שהוא עולם המחשבה, והן כמו מדו' טבעיי' דקטני' שמהרהר אותם במחשבה שנעשין בבחי' אותיו' המחשבה נפרדי' מן עצם מהותם כמו שהמה בלב. ומזה יובן ערך מט"ט דבריא' שהן ו"ק דבריא' לגבי מיט"ט דאצי' שהן מדו' דקטנו' שבאצי'. ונמצא ג' מדרגו' כאן א' כשנק' נער שדבוק בז"א והב' כשנפרד והוא בבחי' האצי' עדיין והג' בירידתו לבריא' ונק' שרו של עולם הבריא'. ולפ"ז מה שבירידתו לבריא' נק' עבדו זקן ביתו המושל כו' לפי שאברהם הי' מרכבה לבחי' חסד דז"א עצמו, וענ"ר אשכול וממרא נק' נערי"ם כמ"ש בלתי חלק הנערים²² כו', ואליעזר נק' עבד"ו זקן בית"ו בבחי' חסד דבריא' ויצי' כו' שמושל בכל אשר לו, וכמ"ש גם זקנת"י שהן בהיותו בבי"ע שקטנו' דאצי' נק' שם בתכלית הגדלו' בבחי' זקנה, כמו יהושע שהי' נער לגבי משה ואח"כ נעשה ראש וגדול הדור (דבחי' קטנו' שבו לגבי משה הוא הגורם בחי' הגדלו' שלו אח"כ כנ"ל).

[ד] והנה בכל זה יובן מ"ש בחטא העגל ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי החתי כו', מלאך זה הוא בחי' מט"ט דבריא' (דבחי' מיט"ט דאצי' יש בו כל הארו' המוחי' דגדלו' דאו"א כנ"ל). וזהו שא' במא' הנני שולח כו' השמר בו²³ כי שמי בקרבו וארז"ל זה מט"ט ששמו כשם רבו²⁴, הענין הוא דשם הוי' דז"א שנק' שמי בקרבו בהעלם גדול והוא בבחי' הקטנו' מאד ע"כ השמר בו ואל תמר בו כי לא ישא לפשעיכם להיותו בבחי' מדו' דקטנו' שלא יסבול כו' כמו שתינוק מלא דינין וכעס וכקפידא אשר היא במחשבה דוקא שלא יוכל לסבול כו' אבל מדו' שבלב שמאירי' מן הדעת והחכמ' יכול לסבול ההיפוך וירבה לסלוח כו'. ולפי שבחטא העגל פגמו בהוי' דז"א רצה להסתלק מהם לגמרי וא' שילך מלאך שהוא מט"ט דבריאה בחי' קטנות בתכלית ורצה ה' שכל בחי' גילוי אלקות שיהי' בכנ"י גם לעתיד כמו בבנין בהמ"ק הכל ע"י מלאך זה (ובאמת הרי שרשו באצי' בבחי' נער עכ"פ שיוכל להיות בו הארת שם הוי' בהעלם עכ"פ כמ"ש כי שמי בקרבו ששמו כשם רבו בבחי' שם הוי' רק שבבריאה²⁵* נק' עבדו זקן ביתו המושל והוא שר צבא הוי'²⁶ כו') (ועוד יש לפרש דשמו כשם רבו