תרח

דיהושע ערך לזה ע"כ היו מקונני' והיו מתביישי' לקבל אור פני לבנה דיהושע, וזה פלא דגם אם היו הזקנים במדרג' משה כיהושע בחייו הרי גם הם לא קיבלו ממשה רק ע"י יהושע ומה גם שלא היו ממדרג' משה כנ"ל א"כ מה זה גרעון להם פני לבנה דיהושע גם אחר מות משה מאחר שסמך ידיו עליו ואורו של משה ממש הוא המאיר בו וכמו שקיבלו מיהושע כשהי' נער לא ימיש כו' וד"ל.

[ב] אך הנה עיקר הענין הוא כידוע דשרש משה מבחי' פנימי' יסוד אבא כמ"ש ונחנו מ"ה דחכמ' וכמ"ש ותרא אותו כי טו"ב הוא כו' ונק' מחוק"ק¹³ כו' שממנו נובע מקור שפע אור תו"מ לכנ"י ויהושע נער לא ימיש כו' ביחוד תדירי היינו בחי' פנימי' יסוד אימא שמקבל תמיד מיסוד אבא דאו"א זווגייהו תדיר¹⁴ כו', וע"כ הוסיף לו משה יו"ד דחכמ' וקראו יהוש"ע שהוא התגברו' החסדי' דאבא, וז"ש ונתת מהוד"ך עלי"ו היינו בהסתלקו' משה פנימי' אור אבא ונמשך רק מהוד דאבא באימא שהוא בחי' בינה ומשם מאיר אור ושפע לזקנים דכנ"י שהן בחי' כח"ב דמל' כידוע בענין זקן שקנה חכמ' ממקורה שהוא ח"ס וזקנים לנביאי' בחי' נו"ה כו'. וזהו שא' הזקנים שבאותו הדור אוי לאותה בושה כו' כי בחיי משה קיבלו מפנימי' אור אבא באימא שהוא יהושע כו' ועכשיו הן מקבלי' מנו"ה דאבא המוסתר בבינה, דמה שא' פני משה כפני חמה היינו בבחי' יסוד אבא שנק' שמשא ופני יהושע כפני לבנה באור אימא, והיינו בשעת יחודם הפנימי באהל אחד, ואמנם בהסתלקו' אור אבא שנק' פני חמה אזי בחי' פני לבנה בריחוק מקום ומרחוק בהעלם יאיר אור אבא כו' לזקנים שהן כחב"ד דכנ"י. וכך יובן גם בכל דור ודור הרי א' בזוהר דאתפשטות' דמשה¹⁵ בכל דור שנק' פנים מאירו' אך הוא בהעלם גדול והוא כח מ"ה דנה"א בחי' הביטול העצמי לבחי' אי"ן האלקי שבכל ניצוץ מישראל ושורה בהעלם בבחי' בינה רחובו' הנהר פנים מסבירות¹⁶ כו', וכאשר בחי' מ"ה העצמי בגילוי אזי כל אשר יש בקליטת אור הבינה נכלל בחכמ' כח מ"ה הזה, אך לאחר שנשאר בהעלם מ"מ כחו נראה ברחובו' הנהר דבינה להתפעל בשכל והשג' האלקי' כאו"א לפי ערכו וכמ"ש ביהושע שנק' איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כאו"א¹⁷ והן ס"ר דיעות והשגו' דכנ"י באלקו' ויוצאי' ממקור א' הוא בחי' בינה אם הבנים שכולל ס"ר דיעו' ע"כ יכול להלוך לנגד רוחו של כל א' וכמ"ש נודע בשערים בכל חד לפום שיעורא דילי'¹⁸ כו', ומה שנק' איש