תרז

עומדת מקרוב לקבל אור השמש ואור השמש הוא שמאיר בה ולא אור עצמותה.

והנה יש דעת האומרים דאור הלבנה אינו אור מקבל לבד⁸ אלא הוא אור משפיע וכמו ממגד גרש ירחים⁹ שזורחת אור עצמותה ודוקא בריחוק מקום מן השמש רק כאשר מקבלת מאור השמש מרחוק דוקא אז תתמלא במילוא' וכשעומדת מקרוב חשך אורה כשרגא בטיהרא כו', הרי לפ"ז יתפרש המא' פני משה כפני חמה כו' לא בשעה שהי' יהושע משרתו באהל משה דא"כ איך הי' ליהושע אז אור עצמו כפני לבנה הרי מתחשך אורה בקירוב לשמש אלא לאחר הסתלקות משה שמלך יהושע קאי ואך הוד דמשה ממש ניתן לו הרי זה כמו שאור השמש מאיר בלבנה בריחוקה ומ"מ נק' אור הלבנה אור משפיע כנ"ל וזהו פני לבנה דכל פנים ל' אור, והיינו כאשר נעשה יהושע ראש ומשפיע היפך בחי' מקבל כשהי' באהל משה בטל כו' וכמ"ש ויהושע מסר לזקיני'. וזהו מדרג' הב' בנערים שזהו כמו תלמיד שנפרד מרבו ואינו מקבל עוד אך אור תורת רבו זורח בו מרחוק תמיד וממנו הוא נובע כמעיין המתגבר להיות משפיע אור והשפעה זו מאור עצמותו כאור הלבנה, ומ"ש סיהרא לית [לה] מגרמה כלום¹⁰ היינו דלית לה בחי' כח המוליד ומשפיע מגרמה בלתי קבלת אור השמש, וכמו אשה כי תזריע¹¹ וילדה כו' וע"י קבלת מ"ד דוקא וד"ל.

והנה לפי כל הנ"ל יובן דאין ערך לבחי' משפיע דפני לבנה דיהושע לאחר מות משה אע"פ שסמך ידיו עליו ונתן מהודו ממש עליו לגבי בחי' מקבל דיהושע כשהי' נער לא ימיש בחיי משה כו' אע"פ שהי' טפל ובטל כאילו אינו במציאו' כלל וגם אם הי' נפרד ממשה אף רגע אין לו כלום, משא"כ כשמלך יהושע הוא במהו' יש ודבר בפ"ע בחי' משפיע וא"צ להיות מקבל תמיד כו'. אך הנה באמת אור שפע דמשה ביהושע גם לאחר מותו הי' כמו בחייו ממש דאל"כ לא הי' כח ליהושע להשפיע כלל וכנ"ל כסיהרא דלית כו', וזהו ע"י שסמך ידיו עליו והי' כמוהו כהוד של משה ממש כמו שהי' מקבל באהל משה, וא"כ למה אמרו הזקנים שבאותו הדור אוי לאותה בושה¹² כו' מפני שידעו וראו מעלת ומדרג' משה שהוא כפני חמה ואין לפני לבנה