תקצו

בקלע וכה"ג, וכמים תחתונים שעולין בהתגברות מלמטלמ"ע כו'). וז"ש ונערים ממשתה היינו שיוצאי' ממשתה נגינתם שיתגברו במעלה יתירה בתוס' אור חדש בכח החכמה משום שנכנס יין יצא הסוד היותר נעלם, ודוקא מצד בחי' קטנות שלהם במשתה נגינתם בשיר שע"י היין ששם גנוז ומתעלם כל מה שיצא אח"כ לגילוי כו', וכנ"ל הטעם במצהלות חתנים מחופתן בהתגברות קול צהלה ורנה כו', כך הוא בנערים בקול משתה נגינתם משום דקאי אדסמיך לי' שא' מהרה ישמע כו' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, משום דעכשיו הקול ששון ושמחה חתן וכלה בהעלם דחופה כנ"ל ואינו נשמע כלל, רק לע"ל ישמע קול ששון ושמחה בגילוי מן ההעלם וכן קול חו"כ (וכידוע שזהו טעם שתיקת הכלה כשאומר הרי את כו'), וכן ישמע קול מצהלות חתנים כשיוצאים מחופתן ברעש והתגברות ביותר, וכן ישמע קול משתה נגינת הנערים כשיבא לגילוי מן ההעלם שביין כשיצא הסוד, רק שזהו בבחי' או"ח ויש לו יתרון על בחי' או"י וכמ"ש במ"א ע"פ ויין ישמח להצהיל⁶⁰ כו' וד"ל (ומכל הנ"ל יובן בשמחה שבחופה ושמחה שביין ששמחה שבחופה הוא בחי' מקיף דאו"י ושמחה שביין הוא מקיף דאו"ח, וזהו ששני מאמרים הללו דאין שמחה אלא בחופה ואין שמחה אלא ביין [אין] סותרין כלל שזהו בבחי' או"י וזהו בבחי' או"ח ושניהם אמת וד"ל).

[י] והנה אחר שמובן מכ"ז ענין קול מצהלות חתנים שהוא מלמעלמ"ט ומשתה דנערים מלמטלמ"ע כו', מעתה י"ל הטעם שנק' בשם נערים והלא אמרו ע"פ נער הייתי⁶¹ גם זקנתי שרו של עולם אמרו עכ"פ א' גם זקנתי ונערים אלה משמע שהם נערים לעולם כו'. הענין הוא כידוע בזוהר ע"פ אנוש כחציר ימיו⁶² שזהו בחי' ששת יומין דחול שנקראים ו' ימי המעשה⁶³. דהנה ידוע בענין ששת ימים עשה כו' שהן ו' יומין עילאין דאצי' שכוללים ו' אלפי שנין כו' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום כו', ולמטה היינו ו' יומין דחול שבכל יום מחדש מעשה בראשית, וכידוע דו"ק דמל' דאצי' יורדין בבי"ע לחדש בכל יום כל העולמות מאין ליש ממש, ובחי' מדות שבמל' דאצי' כשיורד לבחי' עולם המחשבה שהוא בחי' עולם הבריאה נק' בשם מט"ט שהוא ו"ק דבריא' כו', ומבחי' ו"ק דבריאה יורד עוד ונמשך לבחי' יצירה שהוא בחי' עולם הדבור ונקרא סנדל והן הנקראים נערים ע"ד שרו של עולם עד עולם העשי' כו'. והנה ידוע שאור האלקי' דאצי' שבא בעולם הבריאה ויצירה שהן בחי' נערים הנ"ל הוא בא במדה ושיעור וגבול, והוא נק' ו' ימי המעשה שהוא רק בשביל חידוש מע"ב מאין ליש בכל עולם לפי ערכו עד עולם העשי', ואור שפע זו מתחדש